שחרורה של ענת קם השבוע מהכלא לווה, על פי הדיווחים, בחגיגות במועדון באזור שוק מחנה יהודה, בהשתתפות עיתונאים מוכרים מאוד. קם, כזכור, הורשעה בהעברת מידע שנחשב בסיווג סודי ביותר לעיתונאי אורי בלאו, וריצתה 26 חודשי מאסר בפועל בכלא נווה תרצה.

החגיגות הגדולות לצידם של העיתונאים המוכרים, לטעמי, פסולות ובזויות. השורות הבאות ככל הנראה לא יתקבלו בברכה על ידי חבריי העיתונאים, אך זו הזדמנות מצוינת לכתוב בכל זאת כמה שורות בנושא. ככתב שהפעיל ועדיין מפעיל מקורות רבים, אני מאמין ששמירה על המקור העיתונאי הוא יסוד הכרחי וחשוב, לא רק למען עבודתו הפרטנית של הכתב, אלה לצורך שמירה על על עקרונות העיתונאות  וחופש המידע במדינה דמוקרטית ומתוקנת. ועדיין, מעולם לא חגגתי עם מקור במסיבה לאחר פרסום סיפור כזה או אחר, ומעולם לא הרגשתי שניצחתי את המערכת כאשר חשפתי מידע שלא היה צריך להתפרסם.

חשש לפגיעה אנושה

אני מאמין שאי היכולת לשמור על מקור מידע עלול לפגוע אנושות במקצוע העיתונות, ובכך לפגוע ביכולת של האזרח לקבל מידע אמין וחשוב על מה שלא צריך להתרחש בחלק ממסדרונות השלטון.

אני לא מעוניין להיכנס לחלק המבצעי - כיצד ענת קם נחשפה, ובאשמת מי התחוללה חשיפתה. הנושא מורכב ואין גורם אחד שאשם בסיפור. גם אם מדובר בעבודה טובה של חוקרי ביטחון המידע של צה"ל או בטעות בהפעלתה על ידי העיתונאים, כך או אחרת - חשיפה של מידע סודי איננה סיבה למסיבה, גם אם מדובר במידע סודי שעלול לבסוף להרשיע ולשנות נהלים בגוף ביטחוני גדול.

ענת קם ריצתה את עונש המאסר שהוטל עליה על ידי בית המשפט, ובסיום תקופת המאסר היא אדם חופשי שזכותו לחגוג. המיקום בו התרחשה המסיבה, וזהותם של האנשים שחגגו איתה בעוד הם מכהנים בתפקידים רשמיים, הם הדברים שמטרידים אותי.

סיפורה של ענת קם איננו ניצחון בשום מערכה. הוא הפסד לצה"ל, שלא הצליח לפקח ולמנוע דליפה של מסמכים בדרגת סיווג מאוד גבוהה; הוא הפסד נוסף למדינה שלא השכילה לטפל בעבירות שנחשפו בתוכן המסמכים ולא בעצם הדלפתם; והוא הפסד למערכת העיתונות בישראל, שלא הצליחה לטפל בעיקר הפרשה ונצמדה לסיפור הצהוב והתפל.

שינויים בהרגלי אבטחה

כיום אפשר כבר לספר שפרשת ענת קם שינתה לחלוטין את נהלי ביטחון המידע בצה"ל. השינוי והבעיות המורכבות שכיום מפקדי ביטחון מידע לצד המלמ"ב מתמודדים אתם הם נושא לפוסט אחר, אך הטכנולוגיה המתקדמת, המכשירים החכמים והרשת הפרוצה והפתוחה בשנת 2014 הם אתגרים עצומים למערכות גדולות.

השבועות, החודשים והשנים הקרובות יתנו תמונה ברורה יותר לגבי האינטרסים שעמדו מאחורי הפרשה: האם מדובר ברצון של חיילת צעירה לשמור על חוקי המדינה או באג'נדה פוליטית פסולה. אסור לנו כחברה להתייחס בביטול הדעת למצב בו בכירי צה"ל מפרים את החלטות בית המשפט, ואסור לנו כחברה וכעיתונאים להרשות שביטחון המדינה ייפגע כתוצאה מפרסומים אלו. כדי לאזן בין שני המשתנים הללו, אנו חייבים לשמור על מידתיות בין חופש המידע להפקרות המידע. 

דורון נחום הוא הכתב לענייני ביטחון ופלילים של nana10

ניתן ליצור קשר באמצעות המייל [email protected]

או בפייסבוק Doron Nachum