| החיים משתנים מרגע לרגע. מדקה לדקה.
אינך יכול לצפות לדברים שיקרו כי העולם מלא הפתעות.
זהו סיפור חיי.. הסיפור על המעבר לאמריקה. |
 כינוי:
הנודדת במרומים בת: 32 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2010
הקדמה
אומנם אני רק בת 17 אבל עם הימים שחולפים מתבהרת התמונה של החיים האמיתיים וטעמם הוא כה מריר אך כה מתוק באותו העת. אין דרך אחרת לתאר את חיי כיוון שמרגע לרגע הם משנים את ישותם. החיים שלי ,זוהי המציאות שלי והמציאות שלי זאת האשליה שבי. בכלל ,כל חיי הם רק אוסף זכרונות עטופים בסרט דק ועדין כחוט החיים. ופעמים רבות תהיתי מהי הסיבה שמתוך כל רגעי האושר והנחת רק הזכרונות העגמומים הם אלו שנחרטו עמוק בתוך ליבי. אך אין זה טבע האדם לשכוח את הטוב פרט ללרע? לנקום על מקרה בודד שנעשה בלי מחשבה תחילה? לקבל את התנצלותו של האחר אך עמוק בפנים בתוך תהומות הנשמה לנצור את המקרה ולנטור טינה?. זאת אני לטוב ולרע. ולמרות שאישיותי נעשית צחה ונהירה לכל טעות והבנה. אני עדיין לא יודעת מי אני ומהי מטרתי. וכרגע אני עוד עלה נידף בשדה אקליפטוסים שמחפש את מקומו ביקום. וזהו מסע ארוך ומתיש. מסע שדורש הרבה הבנה ,כוח ומוטיבציה. גורמים שחסרים לי כרגע בכדי לשים קץ לאותו מסע מפרך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
