זה נושא כל כך מורכב אצלי, זה תמיד היה.
אני לא נותנת לעצמי להרגיש ולהיפתח, זה הורס לי כל כך הרבה קשרים.
מכיתה ז' לא אהבתי אף אחד, אפילו לא חיבבתי.
הכל בגלל איזה ילד אחד שהפך לערס מרושע, אותו ילד שפעם אהבתי.
הוא לא היה תמיד מרושע, הוא היה הכי נחמד בעולם! צחקנו ודיברנו והיינו ביחד כל כך הרבה.
כל כך חיבבתי אותו, אבל לא הבנתי את הרמזים שהוא נתן.
הוא רצה יותר מידידות, בדיוק כמוני- אבל הרסתי את זה.
לא נתתי לעצמי להאמין שיכול לקרות לי משהו כזה, לא הרגשתי ראוייה.
החוסר ביטחון הזה הרס לי את הקשר הזה.
לקח לי זמן להתאושש, נפגעתי הרבה מכל הסיפור הזה.
מאז לא נתתי לעצמי לחבב אף אחד, רק מהפחד להיפגע ולהרגיש פגיעה.
לא רציתי להרגיש חשופה ושקופה.
זה הצליח.
לא חיבבתי אף אחד, וגם אם כן אז זה היה סתמי כל כך.
הכל הלך חלק, אבל אז עליתי לכיתה ט'.
השתניתי, התבגרתי, התחברתי והבנתי.
הבנתי שאני לא יכולה לסגור את עצמי,
שאני לא יכולה להתעלם ממה שאני מרגישה.
הכל התחיל להתבלבל ולהסתבך,
אבל אני אמצא כבר פיתרון.
הפעם אני לא אהרוס את הקשר הזה.
הפעם אני לא אברח.
אתה חייב להפסיק לגרום לי לחבב אותך.
אתה חייב, אבל בבקשה אל תפסיק.