הרבה זמן לא כתבתי, לא היה לי ממש על מה.
לפחות הפחד שלי לעזוב את הבלוג יכול להיעלם עכשיו D:
כל כך הרבה דברים קורים לי עכשיו, אני לא יודעת אפילו איפה להתחיל!
בפעם הראשונה בחיים שלי, אני באמת מרגישה רצוייה ואהובה ומקובלת.
אני אוהבת את ההרגשה הזאת, אבל אני גם כועסת על עצמי בגללה.
בכל פעם שאני מוצאת את עצמי עסוקה במיקום שלי על המפה החברתית,
אני כועסת, אני מאוכזבת.
המחשבות הראשונות שעוברות לי בראש ברגעים האלה הן
"כמה שטחית הפכתי להיות?"
"למה זה מעניין אותי כל כך? תראי אותך, את כל כך רדודה!"
ואז אני כועסת.
אולי אני כועסת גם בגלל שאני לא מאמינה שזה קורה לי,
אני לא מוכנה להאמין שמגיע לי להיות איפה שאני נמצאת.
אני עדיין כלואה בתוך המחשבה שאני לא מספיק טובה.
עוד משהו שגיליתי היא הסיבה לקושי שלי לדחות אנשים.
הפסיכולוגית עלתה על זה.
היא ניסתה להבין למה כל כך קשה לי להביע רגשי דחיה כלפי אנשים,
אפילו אם זה בא על חשבוני.
זה מתבטא בכל דבר שאני עושה:
אני לא מסוגלת להגיד לחברה שנדבקת אלי יותר מדי שאני צריכה לפעמים קצת מרחק.
אני לא מסוגלת להגיד למישהו שמעוניין בי שאני רוצה להיות רק ידידים.
אני לא מסוגלת להנמיך ציפיות למישהו שבאופן ססיסטמתי מנסה להשיג אותי.
אני לא מסוגלת לריב עם אנשים, אני בורחת מזה.
אז למה זה קורה לי בכלל? למה כל כך קשה לי לדחות אנשים?
בכל פעם ששואלים אותי את השאלה הזאת, יש לי תמיד את אותה התשובה.
אני מפחדת שאם אני אדחה או אאכזב אנשים, הם ייתרחקו ממני, הם ייצאו לי מהחיים.
אם הם ייצאו לי מהחיים אני אאבד את הביטחון שאני מקבלת מהנוכחות שלהם.
איזה רגש מלווה את זה?
פחד.
פשוט פחד.
אז אני לא דוחה אנשים.
אני ממשיכה לתת לחברה להידבק אלי,
אני ממשיכה לתת לו לחשוב שהוא ישיג איתי קשר של יותר מידידים,
אני ממשיכה לתת לו לחשוב שהוא ישיג אותי.
אני מרגישה כל כך מרושעת, כל כך.. מגעילה.
אני שונאת אותי.
אני שונאת אותי.
אני פשוט שונאת אותי.
אסור לי לחבב אותו, אסור לי.
אני יודעת שהוא יפגע בי, אני יודעת שהוא לא רוצה משהו רציני.
הוא חושב רק על סקס. כולם אומרים לי את זה.
אבל איך זה שבשיחות שלנו הוא חכם ומצחיק ורגיש?
אולי אני פשוט בוחרת להתעלם מזה שהוא חושב רק על סקס?
אני מפחדת לחבב אותי.
אני משחקת באש.
אני הולכת להיפגע.
בזמן שהזנחתי את הבלוג, מצאתי תמונה אחת שלי שנעה צילמה בדרך למודיעיון.
מיסטר פיגי פיג גם מופיע בה.
אני אוהבת את התמונה הזאת, היא מזכירה לי את התקופות התמימות שהיו לי.
מקווה שתהיה לי קצת השראה לכתיבה גם בהמשך ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™© Blondie ©™