כל כך הרבה זמן לא הייתי פה. אפילו לא נכנסתי לכאן כדי לבדוק את המצב.
למה?
כי פחדתי מהבלוג. פחדתי מהמחשבות של עצמי.
זה טיפוסי לי, אני מזניחה משהו ואז מפחדת לחזור בגלל התגובה.
קרו לי כל כך הרבה דברים,
כל כך הרבה מה לספר.
החיים שלי נהיים שטחיים יותר מיום ליום,
אני נהיית כל כך אובססיבית בי ובכל מה שקשור במעמד שלי ובמראה שלי.
אני פשוט שטחית. איכסה.
המעמד החברתי שלי באמת עלה, אבל עכשיו הוא די נשאר במקום, אני לא רואה עוד שיפור.
התחלתי לעבוד בייחצנות של להקת השליחים (שבאמת כדאי לכם לנסות :) )
והכרתי כל כך הרבה אנשים חדשים.
אני חושבת שבפעם הראשונה הרגשתי באמת שווה,
שלאנשים באמת אכפת ממני,
שאנשים באמת שמים לב אלי.
הסילבסטר הביא איתו את החוויה של הנשיקה הראשונה,
שבאמת נהניתי ממנה, אבל לא יצא מזה כלום.
מסתבר שהוא סתם היה מניאק.
הוא ניצל אותי בשביל הנשיקה.
זה בסדר מבחינתי, העיקר שסוף סוף קיבלתי את החוויה הזאת.
עוד משהו למחוק מהרשימה.
התקופה הלחוצה בבצפר עברה, יש לי קצת זמן להשקיע בעצמי, וזו אחת הסיבות שאני מוציאה
לפועל את השינוי שרציתי.
אני משתנה מבחינה חיצונית וזה מתבטא בכל דבר שאני עושה:
החדר שלי, הבגדים שלי, הכתב שלי שאותו שיניתי, הלקים שאני אובססיבית עליהם כרגע.
הכל.
נעה ואני ישבנו והיא הגיעה למשוואה שמסכמת את המטרות שלי כרגע:
פופולריות=לקים, בגדים, שינוי= אושר.
זה נכון?
באמת שאין לי מושג, נראה.
אני רוצה להתנצל בפני הבלוגרים שהייתי מבקרת ומגיבה בבלוג שלהם באופן קבוע על ההזנחה שלי,
אני הולכת להתחיל ולעקוב מחדש,
להגיב, להמליץ ולהתעניין :)
*וואו. פריקה*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™© Blondie ©™