באה לי פיצה, אבל אסור, למרות שאני רצה היום אז יש מצב שאני אשרוף אותה בכל מקרה.

אבל די, את צריכה להפסיק לאכול כמו פרה, את עובדת קשה מידי בשביל שהגוף שלך יראה כמו שרצית תמיד.

אז אין פיצה, יש קצת מרק לארוחת הערב, ירקות וחתיכת שניצל שאמא הכינה (אמא לא יודעת לבשל ).

שואה.

בכל מקרה, לא על זה רציתי להתבכיין...

לא, אין לי מאניה דפרסיה, אבל אני חוששת שאני אחטוף אחת בקרוב... המבין יבין.

אני פשוט מרגישה חרא ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואני לא יודעת מאיפה זה באה לי.

טוב לי בחיים, הכל די מושלם אפילו, אבל מה חסר? מה לעזאזל חסר לי? מה לא בסדר?

כולם על הזין שאין לי, אני עושה מה שאני רוצה ועם כך...

הצרכים הפיזיים שלי מסופקים.

הצרכים הנפשיים שלי מסופקים פחות, אבל  אני מרוצה בכל מקרה.

הצבא נגמר עוד חודש, יאי

יש עבודה, די מחורבנת אבל יותר טובה מכלום.

בקרוב גם לימודים.. החיים שלי פתאום מתקדמים, ואני שמחה... באמת שאני שמחה אין לי סיבה לכובד הזה בפנים.

אז למה הוא קיים?

כל שאלות הזהות הפילוסופיות האלה בשקל (מי אני? מה אני? איפה? מה? איך הגעתי לפה??!) , יכולות לעלות פה אבל די לזיוני שכל... זה ביני לבין עצמי.

נכשלתי במטלה הקודמת, fuck that...

יכול להיות שזה סתם עוד יום מחורבן, בקטנה, גם הוא יעבור.

מטלה להיום: לקנות מצרכים לעוגה

שיהיה לכם סופ"ש מגניב...