מה שתגידו.
|
כינוי:
בת: 31 MSN:
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2009
נמל תל אביב, חופש. כנסו בקיצור.
יום שישי. זה מרגיש כל כך מוזר כשכל השבוע יש חופש.
ככל חופש בשנה האחרונה, עדיין לא היה יום שלא יצאתי בו. זה טוב זה טוב.
לפחות אני לא יושבת בבית כל היום ומתבטלת כמו שנהגתי לעשות. לא עוד 
טוב, אי אפשר לומר שברגע זה ממש אני מרגישה הכי בעולם, כאב ראש, גרון ובטן תקפו אותי לפני מספר שעות,
ואני מרגישה חולה במידה מסוימת, אף על פי שהמדחום אומר 37.6 שזה.. טוב. לא?
אז לקחתי אקמול, קל גרון וקצת שינה לפני התכנון של ללכת היום לאחת הילדות הכי סקסיות שיש - בלי להתווכח.
קמתי לא מזמן, ואני מרגישה באמת יותר טוב. אבל אני מקווה שזה יישאר ככה ולא ידרדר ל.. בעע.
יהיה בסדר בסוף. כמו תמיד. ומשמח אותי מאוד שאחרי בערך שנתיים שרגליי לא לבשו עליהם ג'ינס באורך מלא,
אפילו לא אחד, רכשתי לעצמי, או יותר נכון. אבא. שרכש מכספו ג'ינס חדש בשבילי - סוף סוף.
*וביחד עוד גופייה חביבה כזאתי, אבל זה לא קריטי.
בניגוד לתקופה האחרונה, מה שלא קרה כמעט בכלל, ביליתי קצת זמן איכות עם אבי. אחרי כאסח מטורף שהיה בבית.
היינו בנמל תל אביב, הסתובבנו קצת, ישבנו לאכול משהו, והיה באמת נחמד.
בנמל הייתה תארוכה של ציורים, משהו בסביבות ה10 אומנים, התמקמו להם לאורך שובר הגלים, הוציאו לוח ענקי,
והחלו לצייר. זה היה יפה. הציורים, חלקם היו מקוריים, חלקם היו סתם נוף של דשא או הרים אבל ראו בבירור שלכל אחד
מהציורים הייתה נגיעה שונה של אותו אדם. כמובן שבין כל האנשים שהתפעלו היו גם ככה חסרי טאקט או כבוד שהיו
חייבים להוציא הערות וללא בושה אפילו אמרו אותם לציירים עצמם כגון "דבר אחד חסר בציור הזה - כישרון". ><"
אח. הטמטום. ולמרבה הפלא בכלל לא הופתעתי לראות שאלה היו בעיקר ערסים חסרי חיים עם חיוך שדורש כאפה.
נשבעת לכם שבאותו רגע רציתי לקחת איזה מכחול שהיה מונח על הריצפה ולתקוע להם בעין.
או בגרון כדי שייסתמו את הפה, אבל אתם יודעים.. הממ. איכס.
אוח, זה כניראה יהיה פוסט קצר. התחלתי לכתוב לעיתים קרובות יותר, אז אין לי כל כך על מה לדבר.
אבל אני מאמינה שלאלה שבאמת אוהבים לקרוא פה [אם בכלל], זה לא יפריע. כי.. לי זה ממש לא מפריע 
הגעתי להחלטה די חפוזה, ואני מאמינה שאם אני באמת אנסה לבצע אותה, אני לא אתמיד במיוחד.
אבל כרגע אני רואה בזה כיף מטורף. טאם טאם טאם, ללמוד פסנתר 
אחרי 3 שנים אורגנית, וקצת גיטרה. באלי משהו יותר קלאסי, עם צליל יותר יפה.
ואין ספק שתמיד היה בי רצון ללמוד ולנגן על הדבר הענקי הזה. וכניראה שבימים הקרובים אמצא איזהשהוא מורה,
ואממש את ההחלטה הזאת. אז. תאחלו לי בהצלחה? 
עד כאן, שיהיה לכולם המשך חופש מצוין,
שאני ארגיש טוב, ושכולנו נצליח לעשות כל מיני דברים.
שירצ.
*ועוד שאלה שמטרידה אותי בעיקר בגלל היותי בלוגרים מכורה, משהו שעד היום לא הבנתי.
מה זה נותן לכם ההקפצות האלו? מישהו יכול להסביר? תודה 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
