מה שתגידו.
|
כינוי:
בת: 31 MSN:
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2009
 הכל יעבור.
התקופה האחרונה לא הייתה ממש קלה לי, מכל הבחינות [שאותן לא אפרט].
היה לי קשה להירדם, נזלה דימעה או שתיים כמעט כל ערב, הייתי כמעט 24 שעות במצבי רוח משתנים,
ורציתי להרוג כמעט את כל מי ששאל אותי למה.
לאט לאט אני אני מקווה שאצא מזה, בדרך כלשהיא, בלי יותר מידי ייסורים ומחשבות,
שלרוב בכל מיקרה מסתכמות ב"בייפפפ" אחד גדול, אבל מי יודע מה יהיה. לא אני זה בטוח
החלטתי סופית להיפטר מההרגל המעצבן שבמשך שנים אני מנסה להיפטר ממנו, אך לשווא.
אז חיפשתי והפכתי לאמא שלי את כל המגירות עד שמצאתי לק שקוף,
חסר צבע ושמתי בכמויות נכבדות על
הציפורן כדי שאפסיק לכסוס אותן, תמיד חשבתי איך אראה עם ציפורניים נורמליות,
ולא כאלה שנראות בסכנת הכחדה.
נקווה שבקרוב אזכה לראות את המחזה הכלכך מרהיב הזה.
וכשזה יקרה, אני אדרוש מכולם תפיחות על השכם ומחמאות טובות על
העבודה והמאמץ הרב שהשקעתי בפרויקט הזה (:
זה הולך להיות חתיכת מבצע, ואני לא אוותר הפעם.
והודעה משמחת ומלחיצה עבורי, היא שבעוד כמספר ימים אלך לי לתל אביב
כדי להגשים מטרה שהייתה נצורה בליבי כבר תקופה ארוכה. זה עלול להיות כואב,
אבל חיכיתי כלכך הרבה זמן, ובהתחשב בעובדה שהייתי בטוחה שזה יקרה רק בגיל 16,
אני לא הולכת להשתפן. אז אני יכולה באופן רשמי להכריז, שבעוד כ4 ימים, אחורר על ידי אלמוני
כל שהוא בגבה הימנית, ו.. טוב, כבר הבנתם (:
לעולם לא אשכח את העגיל הראשון שלי, שהיה חור קטן ותמים באוזן,
ובתור ילדה קטנה ופחדנית ייבבתי ללא הפסקה והייתי בטוחה שזה הולך להיות היום האחרון לנשימתי,
עד כדי כך שהבאתי איתי את התהילים של סבתא רבא,
והתפללתי כל הדרך שיהיה בסדר. וכמה צפוי שאחרי שהבנתי שזה אפילו לא כאב לי,
עשיתי פרצוף תוהה ולא דיברתי על זה עם אף אחד. אפילו שאני רואה את עצמי כלכך בבירור
עוברת את אותו הטקס ביום שלישי, נשבעתי בי שלא אשתפן ואעבור את זה כמו ילדה גדולה ומאגניבה 
אבל.. את זה עוד ניראה ><
נמממ. אז.. שיהיה יום טוב והכל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
