כינוי:
בת: 31 MSN:
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2009
3 דברים אמיצים שעשיתי בחיי.
לא אתחיל לפרט, אבל אם דחוף לכם לדעת למה כתבתי את הדברים האלה, כנסו לכאן, קראו.. ואז תחזרו לפה 
אל תתפסו אותי במילה, בשבילי לעשות דבר אמיץ זה לא בהכרח נכנס לרשימת ה "דברים האמיצים שאפשר לעשות".
אבל כל אחד והיכולות שלו, אז בואו נתחיל.
שלושת הדברים האמיצים ביותר שעשיתי עד כה.
1. טיילתי במסדרונות בית הספר היסודי שלי בשעת לילה מאוחרת.
לאלא, לא פרצתי לשום מקום. במסיבת הסיום של כיתה ו' נדרשתי אני ועוד שתי חברות להביא משהו מהספרייה שנמצאת בקומה
השנייה. אז נכנסו, ללא פנס בשעה 11 בלילה למסדרון הלא יותר מידי ארוך אבל די קריפי של בית ספר גורדון.
פה ושם שמענו קולות מוזרים, דאגנו להיכנס ללחץ ונצמדנו אחת אל השנייה מהרגע שנכנסו עד הרגע שיצאנו.
נשמע מפגר, אבל תאמינו לי שבאותם רגעים הלב שלי דפק ממש ממש חזק.
2. צעקתי על המורה שלי "תסתמי כבר מפגרת!!".
זה קרה בשעה שהייתי לא מי יודע מה חביבה כלכך. והמורה שלי לא הפסיקה להעיר לי על דברים מפגרים,
בשלב מסוים פשוט לא יכולתי יותר וצעקתי לה הכי חזק שיכולתי שתסתום כבר את הפה שלה.
ההרגשה הייתה כלכך טובה  אבל כשקלטתי ש.. לא הייתי אמורה להגיד את זה, ביימתי התקף אסתמה,
או מה שזה לא יהיה כדי שהיא לא תיקח את זה קשה כלכך. בסוף, היא אפילו לא הזכירה את זה, אז כניראה
שהרעיון של ליפול מהכסא ולבכות שקשה לי לנשום היה רעיון מצוין. זה היה אפילו די כיף.
3. העגיל הראשון שלי.
אלו היו רגעים כלכך פתטיים עד כדי כך שאני נזכרת בהם, קול של אנחת אכזבה יוצא מפי.
הייתה ילדה קטנה ותמימה, שפוחדת אפילו מהצד של עצמה. והרעיון שיתקעו לי משהו חד בתוך האוזן
הכניס אותי לפאניקה קצת מידי מוגזמת. כשאני אומרת מוגזמת, אני מתכוונת לכך שנשאתי איתי כל הדרך אל החנות
תכשיטים ספר תהילים [אף על פי שאני לא הדבר הכי רחוק מלהיות דתייה], חברה טובה והרבה הרבה דמעות.
בסופו של דבר, כמו כל מקרה קלאסי של "עגיל ראשון", הרגשתי כלכך מטומטמת על שפחדתי שאני לא חושבת שסיפרתי את זה
ליותר מ3 אנשים. תראו לאן הגעתי, היום אני עתידה לעשות פירס בגבה בחופש הגדול ^__^.
אז זהו. כניראה שעשיתי דברים קצת יותר מפחידים בחיים שלי, אבל נכון לאותם רגעים, אלו היו רגעים מפחידים אפילו יותר.
יותר מהרגע שבו עשיתי סנפלינג, או אומגה מטורפת באמצע הר שהגובה שלו מגיע כמעט לעננים.
כניראה שמה שחשוב באמת זה איך אנחנו מסתכלים על מה שאנחנו עושים. כך שאף אחד בחיים לא יוכל להגיד לי
שזה ממש פתטי, אני פחדתי מזה וזאת עובדה :] אז סתמו ת'פה 
שירצ :)
| |
גרמניה, שוויץ - תמונות מהטיול.
אחרי פעם אחת שכתבתי חצי פוסט והכל נמחק לי, לא אחזור על כל מה שכתבתי בפעם הקודמת,
זה באמת היה ארוך ומלא השקעה. אבל טוב נו, אני בטוחה שתהנו או לא מהתמונות גם בלי ההסברים המפורטים.
אבל רק לפתיחה קצרה, הטיול הזה היה כלכך כיף, שאני יכולה לומר שאולי היה הטיול הכי טוב שהיה לי אי פעם 
במיוחד עם האיחוד המשפחתי שהיה שם. קח שלזמן הקרוב, אפשר לסמן וי על בעיית ה "אני לא מספיק זמן עם המשפחה שלי".
פשוט מדהים לראות את ההבדל בין ישראל לארצות אחרות. כי כשטסים למקום כמו שוויץ, וזוכים לראות כל בוקר נוף
כמו שאני ראיתי, קצת מתאבסים שחוזרים לארץ, לכל אתרי הבנייה, החול הג'יפה והחום.
היום הראשון (רביעי), הטיסה.
אני ואחי במטוס לפני ההמראה.
מוזר היה לי לחזור לאוטו הרגיל שלנו כשחזרתי לארץ.
שכרנו אוטו מגה מגניב כזה, כמו של הסעות ונסענו בו כל הטיול. אההה כלכך הרבה מקום 
היום השני(חמישי), עולים לאיזשהוא הר ממש גבוהה :]
לנוף המדהים הזה קמתי כל בוקר במשך ארבעה ימים, זה אחד הדברים העיקריים
שעשו לי את הכיף לקום בבוקר.
.. לא צריך לפרט. ארוחת בוקר :)
אני, האחים הגדולים, הדודה והבן דוד ביום השני שלנו בשוויץ,
לפני שיצאנו לדרך אל ההר המטורף שעלינו אליו.
שלטים באמצע הדרך שניסיתי בקושי רב לבטא את מה שכתוב בהם.
אני עוד אלמד לקרוא את זה יום אחד!
פרה מבין הרבות שהיו באיזור. קצת מציק לשמוע את הצלצולים של הפעמונים כל פעם שעוברת פרה.
אבל.. הכל שווה את החוויה.
תמונה מהרכבל כשעלינו לכיוון ההר.
באחת התחנות של הרכבל. אבא, אחים ואני.
התחנה הכי גבוהה בהר. שנמצאת בתוך ענן לכן לא רואים כלום מסביב D:
תמונה מהרכבל כשהיינו בדרך למטה. אם אני זוכרת נכון..
מסלול הליכה חמוד שהלכנו בו.
היום השלישי(שישי), טיול אופניים.
יום בהיר ויפה.
אוכלים קצת לפני שמתחילים את הרכיבה.
באמצע הדרך, בית קפה נחמד.
היום הרביעי(שבת) - פארק חבלים.
תמונה יחידה מפארק החבלים, זה מין יער עם עצמים גבוהים שעליהם יש תחנות.
קושרים אותך ואפשר לטפס וללכת בכל מיני מסלולים שונים על העצים.
היה לי קצת קשה, אבל נהניתי מכל רגע.
היום החמישי (ראשון), גרמניה, מפלי הריין.
בדרך למפלים, הייתה תערוכה משעשעת של מכוניות מכל מיני זמנים בעבר.
היום השישי (שני), פארק אירופה.
אבא חיכה לנו כשעלינו על מתקן, התור לקח בערך שעתיים וכמעט התייבשנו מרוב שיעמום ועמידה רצופה.
אחרי יום ארוך, חם ומהנה ביותר באירופה פארק.
ביום שלאחר מכן שהיה היום לפני האחרון בגרמניה, נסענו לבאדן באדן, זוהי עיר נחמדה עם המון חנויות.
עשינו קצת קניות לעצמנו והתחדשנו בכל מיני דברים טובים ^^ .
רציתי לצלם יותר, אבל באחרי אירופה פארק נגמרה הסוללה, ולאף אחד לא היה כח להחליף.
לא נורא, ואם עדיין בא לכם לראות עוד קצת תמונות [כי כמובן שלא העלתי לכאן את הכל],
למי שיש פייסבוק ולמי שיש אותי בפייסבוק, האלבום נמצא שם.
אסכם את הטיול הזה בתור משהו שללא ספק הייתי חוזרת עליו. ואני מקווה שיצא לי לעשות את זה בשלב מסוים.
בקשר לסוף הלימודים, וההתרגשות של לסיים חטיבה. אכתוב בפעם אחרת, העמסתי על העמוד הזה קצת יותר מידי.
שיהיה לכולם שבוע נפלא, מקווה שאהבתם את התמונות,
שירצ.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
