בוקר אעאעאע
אזז הבוקר עבר עליי אחלה עם מנה חמה D: , ואז החברה הסטלנית של אמא שלי באה לבקר קיצר היה טוב ^_^ (חוץ מאיזה חלום לא ממש טוב :\ )נמממ סך הכל אין לי כל כך מה לעדכן מאתמול רציתי פשוט לכתוב משהו .
ביום חמישי בשיעור אנגלית השתעמתי ושמעתי מוזיקה אז ככה נחתה עליי המוזה וכתבתי משהו חמוד D: 
חשיכה .
פניי שוב מתמלאות בשמחה .
אור השמש נעלם ואני מרגיש קיים.
הגשם מחליק בעדינות על בגדיי.
הבטן מתמלאת תחושת רעב עמוקה.
אחרי יום ארוך במחבוא , מאור השמש להסתתר.
לחשוב על העבר , המשפחה שנטשתי , האהבה שאכזבתי .
לצאת לאוויר ולהשתחרר מהכל זה כמו למות מחדש.
את כל חיי ביליתי בחברת עכבישים , חולדות , חרקים וחיות מגעילות אחרות.
אבל אני עוד אחיה עם חבר או שניים מהקהילה.
בנתיים בטני מגרגרת , שפתי היבשות זקוקות לדם .
הלילה עוד ארוך ואני עוד אתפוס קורבן.
את הניבים אשחיז ואתכונן לנשיכה קטלנית .
משתקת שרירים ומענגת בלוטות טעם.
והנה הוא קרב , הקורבן הראשון.
פרצופו החיוור מעיד על פחד וחשש.
בהליכה קלה אחריו הבנתי , הבנתי כי בלא אדם פשוט נתקלתי .
בן אדם בעל דם בשובח , הוא סיבב אלי את ראשו בחשש הביט בי ושאל : מי אתה ?
בקלות ניגשתי אליו , ליטפתי את שערו , הילד התרחק והחל לרוץ.
אך בטיפשותו הוא לא מבין כי מתעייף לשב , תפסתי את הילד בידו ,עורו היה רח כמשי
וחלק כמו דף.
אמרתי ברכות : אל תדאג אתה תחיה .
ובתנועה חדה ומהירה ניביי נתקעו בגרונו , טעם הדם חילחל בגרוני.
תחושת תענוג עברה במוחי.
לא שמתי לב איך אני מגזים.
הילד נאנח מכאב ונפל על הרצפה , העברתי לו וורד וברחתי.
מרחוק אני רואה אותו שוכב מדמם עם וורד ביד .
חשיכה.
מפחידה , מסתורית ומעניינת.
חיות הלילה משמיעות קולות .
אדם פשוט אינו יחזיק מעמד , ישב בבית יחזיק בובתו , צופה בטלנובלה.
אך אף אדם לא יבין את מכשול חיי.
במסתור שוב אני יושב לבד מכוסה בד דק בתקווה להעסיק את עצמי במשהו .
נממ זהו ^_^
לא משהו , חשבתי לכתוב המשך אבל לא יודעת , לדעתי לא יצא לי הכי טוב : \
תגיבו בבקשה השקעתי 3:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
