ואני כבר הייתי בסרטים שרק בבית החדש (ב"ה טפו טפו טפו) יגיע מחשב חדש (וב"ה רק ורק שליייי)..
אז.. נגמר הלחץ והטרוף של פורים.. ואפשר לסכם.. אז בעיקרון אין יותר מידי מה להגיד חוץ מיזה ש
היה אדירררררררררררררררררר!!!!
לא ציפיתי ואני חושבת שאף אחד לא באמת ציפה שיהיה כלכך טוב.. במיוחד לא יתר השכבות בבצפר..
למרות שאפשר להגיד שדי נפלנו טוב כי כמו שנרשם בשלט שריקי צינזרה לנו "פורים הקוסם- כי אי אפשר לשקוע עמוק יותר" XD
אבל באמת.. התפאורה הייתה מדהימה, ההצגה הייתה מצחיקה בטרוף (ועל רמה.. ואפילו בלי יותר מידי ירידות)
והייתה תחושה ממש טובה..
הטרום גם היה סבבה..
אני ממש גאה בי ובכל ההרכב על הביצוע ביום נשף.. נהנתי בטרוף ויצא בנזונה!
בכלל.. כל הימים היו טובים..
האמת שהשנה גם השתדלתי להראות טוב בטרום חחח
ובאמת (בלי שום נימת התנשאות) הרגשתי שאני נראת טוב.. לא יודעת המחוכים של טובי ביום נשף ובמסיבה (זה הזמן להודות לה מאוד מאוד מאוד כפרעעעע..) והחצאיות והכל.. פשוט הרגשתי טוב עם עצמיP:
האטרף של המחסור בשעות שינה, לצבוע עד 3 בלילה, לקפוא מקור בלילה ולהשתגע מהצפיפות והמחנק בחדרים.. בהסתכלות לאחורה היה מדהים.. אולי באותם רגעים קצת פחות חיחי
פוסט הבא אני ממש מקווה יהיו גם תמונות.. אני פשוט צריכה לחכות שרונצו תעביר ת'תמונות מהמצלמה ושיעלו גם תמונות לאתר..
נמממ עוד כמה עידכונים
דולב ואני נפרדנו (כאילו מישהו פספס את זה)..
הוא חתך כמה ימים אחרי החודש שלנו.. האמת שהיו לי כמה ימים קשים בהתחלה.. הרגשתי שבאמת היה שם משהו.. ובאמת שבכל החודש הזה הייתי בהיי..
אבל בסופו של דבר אני חושבת (אם זה במתוך באמת אמונה או אם זה מתוך ניחום עצמי) שההפסד כולו שלו.. לדעתי היה יכול לצאת מיזה משהו טוב..
עדין מעניין אותי לדעת מה הסיבה.. חשבתי לשאול אותו אבל יש לי תחושה חזקה שאני אצא פתטית..
חוץ מיזה שטוב שבקושי היי וביי אנחנו אומרים אחד לשני ככה שאין מצב שנדבר ו"איכשהו" נזרום לנושא הזה ואני אשאל.. אז אני מניחה שאני אשאר בסימן שאלה..
עדין קשה לי לראות אותו עובר לידי ומזיז את המבט או משהו כזה.. במיוחד שחיסלנו את החד"א אחרי המסיבה.. נתקפתי שם געגועים.. הרד טיים.. ודווקא שנדמה לי שאני מתגברת ורואה את האור בקצה המנהרה אני שומעת משהו שהוא אמר או רואה אותו או נזכרת במשהו שעשינו ביחד ואני מבינה שלא..
טוב.. אז אפשר לסכם את זה שבכך שחזרתי לשוק הפנויים פנויות, אחרי שבקושי הספקתי להתרגל להיות נשואה.. ננסה לחזור לעניינים;)
ולעניין אחר.. שמשעשע אותי עד מאוד..
אני גאה (או לא כלכך) להכריז שבזאת אני ומשפחתי רשמית
חברים במושב לכיש!!!!
כן כן.. מה שקראתם..
אחרי פגישות של וועדת קבלה ועוד חפירות וחארטות למינהם של מושבניקים (מצטערת מושבניקים חביבים שלי) משפחת בלמס רשמית חברה במושב לכיש (לא שיש לי מושג איזה הטבות זה נותן לנו בדיוק [ויש לי תחושה שאין חחח] אבל נגיד ש..)
אמא ואבא עכשיו בראיון ל"דף לחבר"
משעשע עד מאודדדדדד..
אבל לפחות נגמר הסיפור הזה.. אני מקווה שזה יתן עוד פוש לבית החדש
ואם כבר בית חדש.. העניינים שם לא זזים בכלל..
ואני לא רוצה להגיד פה מה הסיבה, ואני גם לא אגיד אותה בקול רם כי זה ממש לא נחמד.. אבל אבא ואמא אומרים די הרבה פעמים מה תוקע את העניינים וזה די מרגיז..
אני מאוד מאוד מאודדדדדדדדד מקווה שב"ה בפסח נהיה סוף סוף שם..
מחר אני בהופעה בת"א עם הלכישניקים.. נלך לתמוך נפשית בלהקה של גיא ויאיר חחח..
חוץ מיזה שכנראה עוד כמה להקות טובות יופיעו שם.. נראה גם את יוסלס האפסים (אני יורדת עליהם וזה ברור לי שאני הלך לקפץ שם בהופעה שלהם.. *רגע של זלזול עצמי*)
אני מקווה שיהיה נחמד..
טוב נראה לי מספיק בינתיים.. אני הולכת להשלים עוד שעות שינה שחסרות לי מהפורים..
אז עד לפוסט (תמונות אני מקווה) הבא..
שיהיה לכולנו
חג פורים שמח ומהנהההההה =]