שלוש שנים לאמצע החיים

הכל כאן הפוך, נשבע לכם !
תחילת יוני ובחוץ יורד גשם זלעפות, העונה הגשומה החלה, מחר בבוקר השמש תזרח וכל הנשים תסתובבנה עם שמשיות שאבוי ותשתזפנה מהשמש היוקדת, עור שזוף נחשב כאן נחות וככל שהעור שלך בהיר יותר כך אתה נחשב יפה יותר, תכשירי הבהרה לעור מעולם לא היו פופולרים יותר כמו בסין, אני בצד הצד השני של הגלובוס ובהחלט יש כאן הרבה דברים שמתרחשים הפוך מבארץ הקודש.

ואני לא מדבר רק על מזג אויר, לזה יש הסבר מדעי, בספרים, בכתובים. תשאל כל מטארולוג והוא יתן לך הרצאה על שינויי האקלים בחלקים השונים של העולם, אבל אף אחד לא מכין אותך להתנהגות ולתרבות הכל כך שונה שקיימת כאן אלפי שנים ומושרשת עמוק בעם ובתרבות הסינית.

כשהולכים למסעדה סינית ומזמינים מנות מהתפריט, המלצר מיד מתקתק במחשבון הנייד שנראה כמו טלפון נייד ומודיע חגיגית על הסכום לתשלום שנגבה במקום במזומן, אתה תכל'ס משלם על הארוחה עוד לפני שקיבלת אפילו כוס מים אחת לרפואה.

כשנכנסים לסטארבקס או קוסטה קפה ומזמינים אייס קפה כזה או אחר בטעמים, כל המטבח מיד רועש וגועש, אחד מתחיל לטחון קרח השני מכין את הקפה, אחרי דקה או שתיים של פעילות נמרצת ובסוף אתה מקבל כוס שקופה עם הרבה קרח וקצת קפה ומעל הכל הרבה הרבה קצפת וסירופ קרמל.

נסה לקנות בקניון משהו, כל דבר, מבגד ועד כלי בית, נעליים או מתנה, אחרי שהתמקחת וסגרת על המחיר עם המוכרת, אתה מופנה לעמדת התשלום כשבידך ספח עם שלושה העתקים רשום בכתב יד סיני צפוף עם הסכום לתשלום, בקופה תשרת אותך בחורה אדיבה שתקבל ממך את הכסף במזומן ואם תשלם בשטר של מאה יואן, אזי היא תעביר אותו חמש פעמים במכשיר לספירת שטרות, כדי לוודא שנתת לה בדיוק שטר אחד וזה לא מזוייף חלילה, לאחר שתבצע את התשלום בקופה, תחתום עם חותמת דיו על כל ספח שלוש פעמים, תשדך להם את סרט הקופה והקבלה ועליהם גם תחתום שוב ותהדק הכל פעמיים, משם אתה חוזר שוב לבחורה שאצלה מצאת את החפץ שלשמו נכנסת לקניון, תיקח מידך את ערימת הפתקים החתומים ותחזיר לך שניים מהם בצירוף החבילה. אם נזכרת שאתה צריך נייר עטיפה או כרטיס ברכה, כדאי שתתחיל להתפלל כי אתה צריך לעבור את כל הפרוצדורה הזו מחדש, גם אם מדובר בסך הכל שלושה יואן.

כנס לסניף של הבנק הכי גדול בסין ותפתח חשבון בנק, אותו פקיד יבקש ממך את הדרכון בערך חמש פעמים, בכל פעם יסרוק אותו עם מצלמה משוכללת ובכל פעם יחזיר לך אותו כדי לבקש שוב, תוך כדי התהליך תצטרך להקיש ססמא בת שש ספרות בערך חמש פעמים בכל פעם בשלב אחר ובסופו של תהליך תקבל דף אחד וכרטיס בנ-קט, תידרש להפקיד עשרה יואן ובכל חודש תגלה שדמי הניהול שהבנק גובה לך הם שני יואן לחודש (אחד ש"ח לחודש!). נסה לשכוח או לאבד את הכרטיס בנקט שלך, תיאלץ לחכות שבוע עד שזה יחזור או עד שיזמינו לך חדש. בינתיים לא תוכל לקבל שום שירות מהבנק, גם אם תגיע בעצמך לסניף האישי שלך ותציג להם את דרכונך האישי, לעומת זאת כשהכרטיס יחזור לסניף, הבחורה תסתכל עלייך, תציץ שניה בדרכון ותחזיר לך את הכרטיס.

כנס לבנק להחליף כסף זר ליואן, במיוחד דולרים אמריקאים, ומיד יקפוץ עלייך בחור נחמד שעובד בבנק ויחליף לך במזומן מכיסו איזה סכום שרק תרצה. כמובן שבשחור, בלי שום קבלה, בין כתלי הבנק ובשער חילופין הרשמי של הבנק ! זה עוד לא הכל, אותו כרטיס בנקט שאיתו אתה מושך כסף מהכספומט, בסיום המשיכה, קודם נותן לך את השטרות ואח"כ את הכרטיס, לא פלא ששכחתי את הכרטיס במכשיר... :-|

שב עם בחורה סינית בבית קפה, תשאל אותה שאלה תמימה כמו:"האם את אוהבת סרטים?", תקבל תשובה לא ברורה כמו: "אפשרי" אני תמיד תופס את הראש ושואל את עצמי, אפשרי זה כן או לא ? נסה להתחכם יותר מזה ותעלה הצעה כללית לצאת איזה ערב לדינר ביחד, שוב תקבל את התשובה הסינית הפופולרית: "אפשרי". יותר מכך, שאל מישהו או מישהי מה שלומם היום, תקבל את אותו משפט: "אני אפשרי"... לך תבין !

אפילו השפה כאן כל כך שונה שבתרגום חופשי לשאלה באנגלית: "לאן אתה הולך" בסינית זה ישמע כך: "אתה הולך לאן ?", שאלה פשוטה כמו "מאיזו מדינה אתה?" בסינית ישמע כמו: " אתה איזו מדינה איש ?"

עכשיו נסו אתם לחיות כאן, כשאת הירקות והפירות שוקלים במחלקת ירקות ואם הגעת לקופה האחרונה לתשלום על הקניות בלי ששקלת לפני כן את ההירקות, תצטרך לחזור שוב למחלקה לשקילה וסימון. את הבשר הטחון שאתה רוצה לקנות קוצצים דק דק שתי סיניות חרוצות מהאיטליז חמושות בסכיני קצבים, ובכביש במקום משאיות מודרניות שמנקות את צידי הכבישים יש אלפי מנקי רחובות שכל יום מתעוררים בחמש בבוקר לטאטא את הכביש מהעפר שמאות משאיות פיזרו יום קודם. מי בכלל שמע כאן על ממטרות או טפטפות ? הכל כאן מושקה במשאיות מים וזרנוקים שמפעילים לפחות שלושה פועלים...

משהו בתרבות כאן כל כך שונה, שאני חושב שגם בעוד מאה שנה, ההבדלים בין מזרח למערב יהיו כל כך עצומים שלעולם סין תישאר סין. הכמות האינסופית של אנשים שלכולם צריך לספק תעסוקה, החוסר רצון להתייעל ולהשתפר מהסיבה הפשוטה שאין ממש צורך, ומצד שני הפשטות הזו, הדרך שלהם לעשות הכל בהגיון סיני מסודר ומאורגן, נותן לכל החויה כאן פן אחר ומעניין, כל יום כאן הוא חויה וכל פעם מחדש אתה מתפעל מהשוני מהתרבות ומהעובדה שמליארד סינים בטוח לא טועים !