תמונה דמיונית:
משקפי שמש, טי-שירט גזורה, כפכפים ותיק גב, גלים באופק וריח מלוח של ים, רוח בשיער ומוזיקה רועשת, לצעוד בשניים על החול החם, עם תחושה של חופש שכזה, לפרוש סדין גדול שקנית בהודו ולהשתרע בידיעה שעוד דקה הכל מלא חול, לזלול ירקות קרים של קיץ, אבטיח ונקטרינה וענבים ירוקים. להרגיש את הראש שלה מונח על החזה שלי, להביט בשמיים ולהתמכר לשמש המלטפת של שעות אחר הצהריים, לשתות ביחד בירה מאותו בקבוק ולשמוע פינק פלויד וקולד פליי בפעם האלף ולהתלהב מחדש מכל קטע וכל סולו של חשמלית כאילו שזו הפעם הראשונה. להתנשק בספונטניות בפעם המי יודע כמה בלי לשים על אף אחד, ככה בכיף של שנינו, לאכול אחד את השניה במבטים בכל הזדמנות שיש, ללחוש מילים של זימה באוזן ולהתגלגל מצחוק בכל פעם. לשלוח ידיים כי בא לך, ולהרגיש את כפות ידיה המדגדגות מטיילות על גופך בהנאה. להירדם יחד על החוף כשהשמש כבר באופק, בלי דאגות ובלי שעונים, בלי לחשוב על הזמן שהיה ובלי לתהות על הזמן שיהיה. להנות מהרגע של שניכם, לאהוב אותה כאילו אין מחר.
חזרה למציאות:
אחרי תקופה ארוכה של יציאה לרווקות מחודשת, או כזו שלמעשה לא היתה אף פעם, נסיעות בחצי עולם, מפגשים עם עשרות אנשים ונשים, משני המינים ומכל מיני מקומות, יציאות למועדונים בכמות שלא ניתן לספור, דרינקים, שוטים, חזרה הביתה בשעות שאנשים נורמלים קמים לעבודה, מפגשים הזויים עם נשים, נשים שהייתי רוצה לזכור עוד הרבה שנים, נשים ששכחתי את שמן שעה אחרי שנפרדנו, נשים שנכנסו לי ללב ככה בקטנה בלי כוונה, ונשים שבזמן אחר או במקום אחר לא היה מצב שאי פעם נחליף מילה או כל דבר אחר.
אחרי תקופה כזו של חוסר פוקוס מרצון, פרק בחיים של בלי מטרה או בלי כוונה מסוימת בידיעה מראש. לאורך חודשים של מחשבות ותהיות, של בחינה מעמיקה של החיים החברתיים שלך ושל סביבתך, התמונה לאיטה הולכת ומתבהרת שהאפיזודה הזו עומדת לחלוף, ואתה מרגיש עומד בפתחה של תקופה חדשה, יותר מכוונת, יותר משמעותית, כזו שמרגישה לך בפנים סימן ודרך להמשך, כזו שתהווה מבחינתך חזרה לחיים שהכרת לפני שנים רבות, ובשונה מהפעם ההיא, אחרת, מעשירה, מספקת, שתוציא ממך את הטוב שבך, שתביא אור לחייך, שמחה, ובעיקר שוב אהבה.
