שלוש שנים לאמצע החיים

ויש זמן שכזה שאתה עם עצמך ברגעים של השקט הזה שלך, בנסיעה בכביש המהיר בדרך לעבודה או בשכיבה במיטה בסוף היום אחרי שהילדים נרדמו במיטות או ממש לפני שאתה נרדם בחושך וסוגר את היום סופית, כשהראש נקי ממחשבות אחרות, הגוף נקי ומשוחרר, מכין את עצמו לקראת היום בחדש, והראש צלול ונקי גם הוא.

באותו הרגע את מבין שהגיע הזמן הנכון, הגיע היום הזה, השבוע, החודש הזה, שאתה סוגר את הספר ומניח בערימת הספרים שהצטברו במשך השנים ליד מיטתך הגדולה, ואתה מושיט את היד אל הספר החדש, הכריכה מבריקה ושם הספר בולט באותיות מודגשות, הספר עבה ורב דפים, אתה פותח את הכריכה ומדפדף אל הדף הראשון, מיישר את הדף ימינה באצבע המורה ומתחיל לקרוא את העמוד הראשון..."זה הזמן שלך".