...והבלוגרית הזאת היא אני.

עברתי לא מזמן על הפוסטים האחרונים שלי, ומאוד לא אהבתי מה שראיתי. אני יכולה לספר מה עובר עלי גם לחברות או לאמא, אני לא צריכה בלוג בשביל זה. בבלוג שלי ביטאתי תמיד מחשבות, רגשות, תהיות, דברים שעברו לי בראש ורציתי להוציא החוצה. יש כאן יותר מדי פוסטים, בעיקר בקטגוריה "מה שעובר עלי", שפשוט מפרטים מה קרה לי בימים האחרונים. פעם מה שתמיד היה קורה היה שהיה לי נושא, היו לי דברים להגיד, אז נכנסתי למסך הבלוג וכתבתי את זה. למשך תקופה ארוכה בכלל לא הייתי עורכת את הטקסט. מה שקורה עכשיו ביותר מדי מהפעמים הוא שאני חושבת לעצמי ש-היי, מזמן לא עדכנתי את הבלוג, אני נכנסת לפה וכותבת מה שעולה לי בראש, כמה מחשבות וכל מיני דברים שעוברים עלי. אני מרגישה שאני כותבת זבל. אני שונאת לכתוב זבל, אני צריכה להשתפר-לא להתגרע. לא כל הפוסטים זבל, יש כמה טובים בהחלט, אבל הזבל מתגבר, ואני רוצה להפסיק את תהליך ההתגברות שלו.

כשעברתי על הפוסטים האחרונים שלי פה בישרא נכנסתי גם לבלוג בתפוז, עברתי על כולו וקראתי דברים פה ושם. כל כך שונה. אולי זה בגלל שעכשיו אני כבר לא מדוכאת כמו שהייתי. בשנה שעברה הרגשתי שכל הזמן אני רק כותבת על המצב החברתי החרא שהיה לי. עד לא מזמן הרגשתי שכל הזמן אני רק כותבת על מתמטיקה. עכשיו, כשגם הדבר הזה נגמר, אין לי דיכאון לשקוע בו. אין לי מחשבות להביע. הכל הרבה יותר פשוט, והצרות שלי לא כאלה קריטיות. אני מודעת להן לחלוטין, וחוץ מאיזה טשטוש ברקע, שהוא אולי הדבר היחיד בכל הסיפור הזה שמגיעה לו רשומה משלו שאני כל הזמן דוחה את כתיבתה, לא קורה בחיים היבשים שלי שום דבר מרגש, שבאמת שווה פוסט. בסך הכל דיי טוב לי, וזה ידוע שכשהכל טוב זה לא מעניין (פעם, כשניסיתי להוכיח שההיגד שקראתם הרגע לא נכון, זה הוביל לכך שהפסקתי לצפות באופרות סבון, אחרי תקופה ארוכה של התמכרות).

עכשיו, אחרי שראיתי את המצב של חלק מהפוסטים, אני רוצה לשנות אותו. מהיום אני לא אכתוב פוסטים "רק בשביל לכתוב פוסט", אפילו אם זה אומר פחות עדכונים- מאז ומתמיד המלצתי לעשות מנוי לבלוג ולא לבדוק אם כתבתי כל כמה זמן, ממילא אני לא רואה מי מנוי אלי. אני אעשה את הטוב מעניין כמו גם את הרע, אני אכתוב רק כשיהיה לי על מה לכתוב, כשתהיה לי פואנטה או רעיון, אני לא אמרח כתיבה, ואני אכתוב מהלב ולא מהשכל. וול, גם מהשכל, אבל בעיקר מהלב. אני רוצה לכתוב ברמה שאני מסוגלת להגיע אליה בבלוג, ולא נמוך יותר כפי שעשיתי יותר מדי פעמים לאחרונה. מעכשיו יהיו כאן רק רשומות מ"הסוג הטוב", רשומות שגם אני הייתי רוצה לקרוא. לא ייתכן שאני אכתוב פוסטים שאני בעצמי לא באמת נהנית מקריאתם.

ועכשיו... עכשיו עלי לעמוד בדבריי.