...והבלוגרית הזאת היא אני.

את זה כתבתי כבר שבוע שעבר.

היזהרי, בת ישראל!

היזהרי פן תיפגעי!

שם בחוץ בעולמנו מסתובבים להם בני המין הזכרי, ולעיתים עלייך להירתע מהם עד מאוד. ביניהם מסתובבים יצורים, אנושיים לחלוטין ושייכים למין הזכרי, אך פעולתם עלייך עשויה להיות קטלנית.

את עשויה להקריב עבורם את ליבך ואף להתפשר על צניעותך, להאמין לחלוטין שאת מכירה את כל צפונות ליבם, אך לא כך יהיה הדבר. בנים אלו עשויים לבגוד בך, לשקר לך, לגרום לך לחיות בעיוורון למתרחש סביבך ולא להיות מודעת לעולם למעשיהם.

גם אם עולם הרגש ייקח חלק בקשרך איתו, עדיין יצרו של הזכר הזה עלול להשתלט עליו, ולגרום לו לפגוע בך.

היי ערה, אשת חיל, פיקחי עינך לסביבתך ובחני תמידית את בן זוגך.

אז סיפרתי לה.

כל מי שאמרתי לו, אומר לי שהיה מגיע לה לדעת ושאני לא צריכה להרגיש רע. אבל זה קשה לראות אדם מתפרק לך מול העיניים.

אני מקווה שעשיתי את המעשה הנכון. שלא סתם שיחקתי את אלוהים וכפיתי את המוסר שלי על מישהי אחרת, שאולי עדיף היה לה להמשיך לחיות בחוסר הידיעה.

אני מקווה שכל הצדדים המעורבים באמת ילמדו מזה משהו, שאנשים באמת ישתנו. שהשפעתי לטובה ולא סתם הכאבתי למישהי שאני בכלל לא מכירה.

שאני לא בנאדם רע.

מצחיק שאני כל כך אמפטית לכאב של מישהי אחרת ודיי זרה. תמיד חשבתי שאני אגואיסטית ובסדר עם זה. אפילו שאמרו לי שאני בנאדם טוב.

אני מקווה שהיא כבר בסדר. או שתהיה בקרוב. שהקלתי עליה. כי לי זה היה מאוד קשה.

ועכשיו אני אפסיק להיות כזאתי בחורה ולהתחשב בסביבה, ולעשות עניין מכל דבר. עשיתי את המעשה הנכון, טוב שעשיתי אותו, וגם אם בהתחלה יהיה לה קשה בסוף הכל יהיה לטובה.

נכון?