...והבלוגרית הזאת היא אני.

נפרדתי מהחבר המיתולוגי ההוא כבר לפני כמה חודשים טובים, ומאז הייתי רווקה, חופשיה ומשוחררת. בין לבין היו לי קטעים עם בנים, אבל זה היה יותר בקטע של התנסות, של לראות מה הפסדתי בשנים שהייתי איתו, פחות חיפשתי משהו חדש- כי נהנתי להיות חופשיה.

עם הזמן הרגשתי שכיף להיות סינגלית, אבל גם אם יהיה לי משהו, מישהו חדש- זה יכול להיות נחמד. מה שייצא.

כל הזמן הזה, לאינטרקציה הרומנטית שלי עם בנים היה סוג של מתווה קבוע, שבו זכר מסוים מתחיל איתי, בדרך כזאת או אחרת, ואני בוחנת אותו ומחליטה האם כן או לא. באיזשהו שלב קצת נמאס לי מהצורה הזאת, והחלטתי שאני רוצה להחליט לבד- לראות מישהו שמוצא חן בעיני, להתחיל איתו, להשיג אותו, ושהוא יהיה שלי.

אז עשיתי את זה.

וזה עבד טוב משציפיתי.

וטוב לנו ביחד.

אנחנו ביחד שבוע, אבל בחיי, זה מרגיש כמו הרבה יותר.

ו... אני מקווה לטוב:).

זהו.

פייה ורודה-שחורה ואופורית.