כל דבר שלילי שקורה לי רק מדגיש ומזכיר לי כמה אני אימפוטנטית.
לא, סליחה, לא אימפוטנטית. אני רק מוכיחה לעצמי שוב ושוב כמה אני מבזבזת את עצמי.
יכולתי להיות כל כך הרבה אם רק הייתי משקיעה, אם היתי מצליחה להתמיד במשהו, אי פעם.
אבל לא. משום מה אני לא מצליחה אפילו להביא את עצמי לעשות משהו- כל דבר- רק לעשות.
ואני לא יודעת למה.
וזה לא עוזר לי שאנשים אומרים לי שכל כך חבל שאני מבזבזת את עצמי, כי אני כבר יודעת את זה ואני מלקה את עצמי על זה כל הזמן.
וזה גם לא עוזר לי שאנשים אומרים לי כמה אני מדהימה, כי גם אם זה היה נכון, זה לא משנה אפילו. אני הרי מבזבזת את עצמי, אז מה זה משנה שאני מדהימה (אם בכלל).
וזה לא עוזר לי שאנשים אומרים לי להתחיל לקחת את עצמי בידיים כי כבר לפחות שלוש שנים שאני מנסה לקחת את עצמי בידיים, והיו אפילו תקופות קצרות שבהן הצלחתי, אבל בסופו של דבר תמיד אני חוזרת למצב שממנו התחלתי, ושוב אני צריכה לקחת את עצמי בידיים. ואני לא מצליחה. ואני מתוסכלת.
ותסכול זה הדבר שהכי שובר אותי.
אז בסופו של דבר אני לא מצליחה אפילו לנסות.
וזה גם לא עוזר לי שאנשים שואלים אותי מה הם יכולים לעשות שיעזור לי, כי אני באמת לא יודעת. אני לא אומרת שאני לא יודעת כדי לדחות אתכם. אני הייתי אסירת תודה אם היה משהו שיכולתם לעשות כדי לעזור לי, אבל אני באמת לא רואה שקיים דבר כזה.
ובמיוחד זה לא עוזר לי שאנשים שואלים אותי מה אני חושבת שאני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי. כי, תבינו, שכבר שש שנים אני שואלת את עצמי את השאלה הזו, ואני לא חושבת שאני אצליח למצוא תשובה בזמן הקרוב. וכבר שש שנים אני מנסה לעזור לעצמי, ואני לא מצליחה, ושוב חזרתי למעגל התסכול, כך שיוצא שאני מתוסכלת ושבורה כל פעם מחדש. ואני מעדיפה כבר לא לנסות בכלל, כי אני יודעת שמה שצפוי לי זה כישלון. וזה פחות הכישלון שמפריע לי. לא. זה התסכול של לקרוע את עצמי כל פעם מחדש ולחוות את הכישלון הזה כל פעם מחדש.
אז תבינו, בבקשה, שהדבר האחרון שאני צריכה זה שתגידו לי את זה, כי אני יודעת. אני יודעת את כל זה, וזה לא מביא אותי לשום מקום. אתם כל כך בטוחים שעכשיו כשהצלחתם לפענח את הקונפליקט העצום הזה שלי, שעכשיו שתאמרו שבעצם מה שעוצר אותי זו אני, שאני שמה רגל לעצמי, עכשיו כשאני יודעת הכל בעצם ייפתר והכל יהיה יותר טוב.
לא.
לא באמת גיליתם לי שום דבר, וזה שגיליתם בעצמכם לא עוזר לי.
זה רק משאיר אותי במצב עוד יותר גרוע, כי עכשיו לא רק שהמצב הקיים קיים,לא רק שאני מודעת אל המצב וזה לא עוזר לי בכלל, עכשיו גם האנשים מסביבי יודעים. ואם יש דבר שאני לא מסוגלת לשאת זה שהאנשים שמסביבי יודעים עליי דברים שלא הייתי רוצה שידעו.
שהאנשים מסביבי ידעו שבעצם אני לא כזאת חזקה ואיתנה כמו שאני מתיימרת ומייחלת להיות.
עכשיו לא רק שאני יודעת שאני חלשה.
כולם מסביבי יודעים את זה, ואני כבר לא יכולה להכחיש את זה.
אני אשקר להם ואגיד להם שאני לא עדינה בכלל כמו שהם חושבים ואני אשנא את זה שהם חושבים ככה, כי אני בעצמי רוצה להאמין שאני לא עדינה ושברירית.
אני חזקה, אבל אני לא.
אני פגיעה, אבל אני לא.
אני לא עוזרת לעצמי. אני בכלל לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Wasteland