לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Meanwhile, In The Middle Of Nowhere


You lost your way and you couldn’t overcome The times you’d hide what’s been building up inside

Avatarכינוי:  Wasteland

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2014

למה כל כך אכפת לי


צעקתי לך זונה כששתינו היינו שיכורות. את לא באמת שמעת אבל היה נדמה לך ששמעת משהו אז הסתובבת והסתכלת עליי לרגע קטן.

כל השנה כבר שלא היה בינינו שום קשר, ולמרות שהיית אחת מ2 החברות הכי טובות שלי, ואין לי ספק שגם אני הייתי ככה בשבילך, אני החלטתי שאני לא אכנס לדיכאון וארדוף אחרייך כמו בפעם הקודמת. החלטתי שאם את שלפת לי שוב את הקטע הזה אז נמאס לי. נמאס לי שאני נותנת את כל כולי וחושפת את עצמי ככה מולך וזו כבר פעם שנייה שכל כך קל לך לוותר עליי, פשוט ככה. וזה לא שהקטעים האלה שלך זרים לי. ראיתי אותך עושה אותם לאנשים אחרים כ"כ הרבה פעמים, אבל אף פעם לא הייתי אחת מאלה, והחברות שלנו מעולם לא הייתה באופי החברות שלך עם האנשים שלהם דפקת את הסצנות האלה. ועם כמה שזה היה לי קשה ככה להתנתק ממך ככה, הרגשתי שאני לא יכולה להיות הסמרטוט שלך כל הזמן ולעמוד לרשותך רק כשמתחשק לך.

אני חברה אמיתית. תמיד. ותמיד אני אצפה מהחברות שלי שיהיו חברות כמוני, בטח ובטח מהחברות הכי קרובות שלי. אני לא מוכנה להיות חברה שלך רק כשזה מתאים לך, אני גם פאקינג פקטור במשוואה הזאת שנקראת חברות.אני תמיד הייתי פה בשבילך והתכוונתי גם תמיד להיות, אבל ברגע שאת מוותרת עליי אין לי טעם לנסות בכלל, אני סתם משפילה את עצמי.

הייתי שלמה עם ההחלטה שלי ועמדתי מאחוריה בנחישות לאורך כל השנה. 

אז למה לעזאזל אני כל כך כועסת עלייך שוויתרת עליי?

למה לעזאזל כל כך קשה לי עם זה ולמה אני עדיין מתמרמרת על זה ??

ואני רוצה לא לשנוא אותך.

ואני כל כך רוצה שלא יהיה לי אכפת

 

אבל אני כן

אני כועסת עליך בטירוף שוויתרת עליי ככה, ושלא אכפת לך בכלל, ובאמת אני לא מבינה איך עשית את זה, בטח לא איך עשית את זה כל כך בקלות. פעמיים.

ואני כועסת עלייך שאת חברה של כל החברות שלי

ועל זה שאת לוקחת ממני את כל מי שאני אוהבת

ואני כועסת עלייך כל כך 

ואני שונאת את הסיטואציה הזאת, שאם רק לא היית פה הכל היה מושלם כי הייתי מקבלת את החברות שלי חזרה, ולא הייתי נפגעת כ"כ.

אבל לא, את עוד פה, ואת עוד חברה של כל החברות שלי 

ועד כמה שזה ילדותי, זה מדכא אותי בטירוף שכל החברות שלי טסות ולחו"ל ונפגשות כמעט כל סופ"ש בלעדיי. למה? כי את שם.

זה כאילו שאני בכיתה ז' שוב ואני הילדה המסכנה שיושבת במסדרון וקוראת ספר בהפסקות כי אין לי עם מי להיות, זו שלא מזמינים אותה לכל הדברים.

וזה לא שאין לי חברים. זה ממש לא נכון. יש לי חברים, שאני ממש אוהבת וממש אוהבים אותי, אבל לכל אחד ואחד מהם יש את הקבוצה שלהם, שאני לא נכללת בה.

 

אני כזאת בכיינית. 

נכתב על ידי Wasteland , 14/6/2014 19:49  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWasteland אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Wasteland ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)