Yggdrasil Rotlaust Tre Fell |
כינוי:
The Orphan גיל: 18
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2018
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | הוסף מסר | 10/2018
אלף שנים
הסוס שלך עייף
הוא מבקש לנוח
לרדת מהשביל
לשתות קצת מים
נחלש מהרוח
מתפרק מהשמש
איך את שורדת
בלי לצחוק
כלואה בתוך עצמך
נודדת בלילות
מאוקיינוס אחד לאחר
את ממשיכה לטבוע
חושבת שאני לא מסתכל
שכחתי לומר לך
אלף מילים
שלא תשמעי
גם עוד אלף שנים
זה לא משנה עכשיו
וזה לא ישנה מחר
ומחר יברא את הכל מחדש
וימחק את מה שהיה
לאט לאט
את לא רואה אבל את מתרחקת
ממי שהיית לי
ממה שאהיה לך אי פעם
לא נוכל עוד להבטיח
להיצמד כשלא נותנים לנו שקט
כשאין לך מנוח
ואת רק רוצה לברוח
הכי רחוק שאפשר
אל תוך היער
שידענו לבחור בו עץ אחד
שיהיה רק שלנו
הבטחות שפיזרנו
כמו גשמים בליל קיץ
זה לא מציאותי
זה לא יכול להיות
שאת שוב משחקת איתי
משחקים שאין בהם התחלה
וכנראה שאין גם סוף
מציירת אותי
בלי מכחול, סתם על החוף
ודואגת בשמי שהכל יעלם
והאור יכבה
והכוח יגמר
שתוכלי כבר ללכת
כי רק הלכת לאיבוד
וכשתבוא עוד שלכת
תבקשי עוד חיבוק
אבל לא ממני
כנראה מזרועות אחרות
שיביאו איתן
אלף זיכרונות
סגורים היטב בי
נעולים
אבל
נתתי לך מפתח
נתתי לך
מפתח
לבטח תכנסי
| |
בין הפצעים
ההשראה
הרתיעה
כל העננים
עיניים עצומות
מחכות לגשמים
הנפילה הגדולה
הצמיחה פרחים
שאסור לקטוף
כמיהות הדוקות
ריחוק גובר
קו האופק מתפזר
והשמש משחקת
בגלוי
בהסתר
שומרת על האור האחר
מציץ מבין העננים
שולח רמזים
עוד מעט תבוא שלכת
אז לאן את הולכת
בואי לא נפחד להיות שונים
לראות גוונים
להיצמד בשקט
בין הפצעים
לא נוכל לגרש את החושך
מבלי לקחת סיכונים
מתכת קרה
אש דועכת
עשן לבן, דקיק
זה נגמר עוד לפני שהתחיל
היא עדיין הולכת
אני עוד מחכה לשלכת
להשראה שנבלעה
בין כל העננים
אין שום קולות חוזרים
העצים נאלמים
לא עונים
עוד לא מוכנים
לחשוף את הכל
להישאר עירומים
מעורטלים כך
שקשה לפספס צלקות
היא תבוא לאסוף אותן
ותפזר את הכל בשדות
תיבת מכתבים
נעולה היטב
ומפתח אחד
במצולות
לב חבוי
מוסתר מן העולם
היא לא תוכל לדעת
כמה חלמתי
שתמצא אותם
משותק נותרתי
מבלי להילחם
וכך התבדתי
אהבת השקר שלה
הייתה רק צורך להתנחם
| |
|