כי אני כל כך חופרת שאני צריכה מילון משלי. הוא יהיה מורכב מחתיכות שנתלשו מפוסטים קודמים או עתידיים, כמו גן מהגדרות שתימצאנה רק בו.
[וזה לא נראה כמו מחקר מדעי! בכלל בכלל לא! ואני לא הולכת לכתוב שום פוסט 'מסקנות לעתיד' ו'נקודות לשיפור' :<]
הערכים והנקודות החשובות בהם יודגשו באדום. אל תעשו אסואציאציות לדברים שליליים בבקשה.
אגב, זה גם הפוסט היחיד בלי תמונות.
* תוצאה - הפועל-היוצא הישיר של פעולה כלשהי.
[בואנה, כמה מעפן זה אינטרנט שאין בו מילון עברי-עברי]
* השלכה - התוצאה העקיפה של פעולה כלשהי, שאינה מתגלה במישור המיידי.
* חרטה - מחשבה על פעולה כלשהי, בין אם מחשבה, אמירה,
רמיזה, מחווה, מעשה פעולה או בחירה הרת-גורל, שלדעת האדם הנושא אותה היוותה טעות
והייתה אמורה להיעשות אחרת.
יכולה להיות מוצדקת - כאשר הפעולה אכן הייתה שגוייה או
לא-בריאה במבט לאחור והאינדיבידואל היה מודע לכך שהיא עשוייה להיות כזו כשבחר
לעשות אותה,
או לא מוצדקת -כאשר התוצאה לא בהכרח הייתה משתנה בצורה
משמעותית לו האדם היה פועל אחרת.
חרטה מובילה לאשמה.
* אשמה - הרגשה צורבת ומרה, שנובעת מהמחשבה, שוב - בין אם
מוצדקת או לא, בכך שהפעולה שנעשתה בעבר בידי האינדיבידואל החש-אשמה הייתה שגוייה.
ההבדל בינה לבין החרטה הוא לקיחת-האחריות המוחלטת על הפעולה וקביעת כיוון לאצבע
המאשימה [להלן-אני האשם].
הרגשת האשמה יכולה להיות מוצדקת - כאשר האינדיבידואל פעל
בידיעה שהפעולה עלולה לגרור תוצאות לא נעימות בסבירות גבוהה, גם, ובעיקר אם, הוא בחר להתכחש להשלכות הללו.
או לא מוצדקת - כאשר האינדיבידואל לא ידע את תוצאות או את
השלכות פעולתו, והוא עדיין בוחר לקחת עליה אחריות כאילו הוא היה מודע להם.
באשמה יש אלמנט דומיננטי של ייסור-עצמי. כמישהי שמאמינה
שלכל רגש יש איזו מטרה אבולוציונית בסיסית, אני דוגלת בכך שאשמה נועדה כדי שנוכל
ליצור בעצמנו ועל עצמנו, התנייה-שלילת כלפי פעולה מסויימת שנחשבת כבחירה רעה
בעינינו, או שהניבה תוצאות או גרמה להשלכות שליליות .בכך נוכל, בעיקרון ועל-פי התאורייה,
להימנע מחזרה על אותה פעולה בעתיד.
* בושה - הבושה כרוכה בסביבה. אם אשמה היא רגש שבא
מהאדם כלפי עצמו או מאדם אחד אל אדם אחר, אזי שהבושה נובעת מהאינדיבידואל כתגובה לסביבתו.