לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אנטי-אנה - הדרך להחלמה.


A place to accept yourself and your body. Fight your demons and go on. A tale of courage and heroizm. The story of each and every one of us.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: - .. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

למה הפרעות אכילה - כאמצעי? תסביך אופליה.


ידיד שלח לי את השיר הבא http://www.youtube.com/watch?v=3isXyYYjkZU [לא שמה בבלוג כי לא רלוונטי במיוחד]
קראתי את המילים שלו [מה שגרם לי חצי-להיעלב חצי-לצחוק מהאבסורד המטומטם] ופתאום הבנתי שזו ה"א לחלק מאיתנו. שקיעה יפה במים בזמן שאנו מחבקות פרחים ושרות לנו כמו הנימפה/סירנה/בת-הים הממוצעת.

המילים, לאלו מכם [כמוני] שלא מכירים את שייקספיר:

 

"שם עץ של ערבה רכון על מי הפלג
עלי הכסף משתקפים בתוך מראת גלים
לשם נשאה זרים, פרחי אפור ותכלת,
זרי סרפד ומרגנית וסחלבים סגולים.

טיפסה היא על ענפי העץ הרוטטים ממעל,
ביקשה לקלוע לראשו פרחים ועשב בר
אך יחד עם הזר נפלה אל מי הנחל
כשענף שוטה אחד בגד בה ונשבר.

על פני המים שמלותיה נפרשו,
כמו בת ים קטנה על גל,
ואז נישאה לרגע על מימי הנחל המוצל.

אופליה...

לפתע את קולה נתנה בשיר לשניים
כאילו לא ידעה דבר על גודל אסונה,
כאילו היא עצמה נולדה לחיות במים,
כאילו מימים היו מי נחל מעונה.

אך שמלותיה רוו תוך רגע קט
במים שכבדו מרוב
ועם שיריה אז נפלה אל חיק המוות הרטוב."

 

אם הייתי רואה את אותה אופליה, אני לא יודעת מה הייתי עושה קודם - עומדת וצוחקת, נופלת על הדשא וממשיכה לצחוק, או קופצת לשכנע [במכות] את  המטומטמת לנופף בידיים שלה ולשחות. כמובן שזה לא היה עובד, הרי יש לה זר פרחים בידיים.
ואין חשוב יותר ממלודרמה אסתטית.

זו פשוט הטרגדיה האישית שלנו. וטרגדיות הן דבר חינני מאד, למעשה, עבור חלקנו. חינני, עדין, שביר, כמו בובת פורצלן או נסיכה כלואה במגדל שרק מחכה לאביר על הסוס הלבן שיבוא ויציל אותה. ואז כמובן כולנו נורא מתפלאות למה אף דאוס-אקס-מכינה לא יכול לרדת מהשמיים ולהציל אותנו מעצמנו.
התשובה, כמובן, פשוטה; אם כי ממש לא מובנת מאליה - כי אם אנחנו לא נקום ונעשה את זה, אף-אחד אחר לא יבוא וילחם במקומנו. ולא בהכרח כי חסר מי שירצה, פשוט - את המלחמות בראש שלך יכול להילחם רק מי שכבר נמצא שם.
ומעבר לכך, איפה היופי שלנו יהיה אם לא נסבול? איך נדע לזהות את עצמנו במראה? בשלב מסויים, אולי כשההפרעה קצת תיחלש והחיים שלכן יתחילו לתפוס תאוצה לכיוון קצת יותר חיובי, תמשיכו לחשוב עליהם כאל אסון מתמשך. למה? רק מכורח ההרגל. ההרגל, והשפה. תמשיכו להשתמש כמובן באותם מונחים מלודרמטיים. תמיד 'שונאת', 'שמנה', 'פרה', 'מכוערת', 'חסרת תועלת', 'לא מסוגלת לכלום', 'אבודה', 'שבורה', וכדומה. אני יכולה להמשיך לנצח, ואתן עדיין תדעו לתת דוגמאות מוצלחות משלי.
קשה לראות את החיים כמשהו שאינו סבל נצחי בגיא צלמוות הפרטי שלכן כשאתן חושבות במונחים כאלה.
וגם אם תתחילו לחשוב בצורה קצת יותר ריאלית\חיובית - הרי איך תדעו לזהות את עצמכן במראה, אם אופליה לא תביט עליכן משם, עם חיוכה השבור והעיניים הריקות, המתות? 

נכתב על ידי , 9/3/2013 21:09   בקטגוריות אנה., אנטי-אנה., הפרעות-אכילה כאמצעי., למה אנורקסיה?, מהי אנורקסיה?, תמונות אנטי-אנה., אינטרנט, אופטימי, אקטואליה, ביקורת, פסימי, צבא, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מישהי ב-5/1/2018 16:25
 



למה הפרעות אכילה-כאמצעי? על ה"א כתחליף-לדת, ועל ליידי גאגא.


ישבה לה באבא-יאגא באוטובוס והקשיבה דרך יוטיוב לליידי-גאגא. באבא-יאגא שמעה את ליידי-גאגא שרה את המשפט הבא, ואצה רצה לוודא מה בדיוק היא מזמרת שם ולכתוב פוסט.

 

"בדת של חסרי הביטחון

אני מוכרחה להיות עצמי, לכבד את הנעורים שלי"

 

 

מאז ומעולם [או לפחות, זמן קצר לאחר פיתוח המודעות-העצמית] יצרנו לעצמו אלים. כוחות עליונים שאומרים לו מה עלינו לעשות. יותר מזה, הם בעיקר אומרים לנו מה עלינו לא לעשות. סמכות-חוק עליונה שמטרתה להשליט סדר במציאות הכאוטית תוך שימוש בפחד מנקמה או במה שנהוג לכנות "יראת שמיים". שזה, למיטה הבנתי, שילוב של פחד ושל כבוד. ככל-הנראה בסדר הזה.


[וככה גם יצרנו את האלים שלנו. מפחידים, מאיימים, נוקמים, פנטים, עם דרישות קשות-מנשוא שדורשים קורבנות. לפעמים גם קורבנות אדם.
וכחולים. כן.]

 

בעידן המודרני, בהיעדר דת לרוב המצומצם שמהווה את החברה המערבית ההו-כה-נאורה, החלק שהיה זקוק לדת נאלץ למצוא לעצמו אמונה אחרת. עבור אלה שזקוקים לה, הדת מהווה את ה'סופר אגו', אם ננקוט במונחי הזקנקן-החרמן, פרויד. תפקידו של הסופר-אגו הוא להוות מצפון או רציונל, השופט העליון של מעשינו שקובע האם הם מוסריים או לא, מוצקדים או מוטעים.

לרוב האדם לא מספיק בטוח בשיפוט של עצמו, לא רציונלי מספיק, לא מוסרי מספיק או לא מסתמך על עצמו בעניין הזה מסיבה כלשהי.

את תפקיד ה'סופר אגו' לוקח, אם כך, גוף חיצוני כלשהו. הוא יכול להיות נורמה חברתית, חוקי-מדינה, דעה של הורים, חברים, ספר חוקים עתיק ומיושן או ראש-השבט המקומי.

 

אבל מה אם לא מצאנו סופר-אגו שיתאים לדרישות הפסיכו-סוציולוגיות שלנו? מה אם הצורך שלנו הוא לסבול ולחטוא ולתעב את עצמנו ולנסות לכפר ללא הצלחה, אבל לא קהלת [כי יצר לב האדם רע מנעריו]  ולא הנצרות [אני באמת צריכה לפרט?] מדברים אלינו מספיק?

או אז בא השילוב האידאלי בין ההורים, החברים, הנורמה-החברתית והמצפון/רציונל שלנו עצמנו.

אבל אתן, בוודאי, כבר ניחשתן לאן אני חותרת. הרי אין לי משהו אחר לכתוב עליו, כמובן.


אנטי-אנה 59 anriana
[I am God. Tho all Shall obey me. I said, ME! Look at ME! ONLY at ME!]

חישבו על זה לרגע  - היא עונה על הצורך בחוקים נוקשים עד-כדי בלתי-אפשריות, יש בה עונשים, היא מצריכה קורבנות ודורשת מסירות עד אין קץ ונאמנות מוחלטת, היא קנאית, היא יוצרת פחד ואת אותה יראת-שמיים שכולם מדברים עליה, יש בה קדושים וקדושות מעונות, כשמצייתים לה - היא יוצרת הרגשה של טוהר ושל שלמות. בעיקר בגלל ההורמון ששמו אינו ידוע לי שמופרש בזמן צום, אגב.

והכי חשוב - היא מספקת את הצורך העז שלנו בפאנאטיות, בסדר בתוך הכאוס של העולם הפנימי שלנו. כי, בכנות, אם לא היה כאוס, לא היינו נכנסות לה"א מלכתחילה.

 

אז גם הפוסט הזה התחיל בציטוט, ואני אסיים בשיר עצמו, מוקדש בגאגאווה רבה לכולכן ולכל הלהט"בים שחגם הגיע.

כי אין שום דבר פסול במי ובמה שאנחנו. ואלוהים לא קשור לזה, והגיע הזמן שנלמד לשים זין אחד גדול על מי ששופט אותנו ורק עסוק בלהסביר לנו כמה אנחנו לא בסדר, כי יהיה מי שיקבל אותנו כמו שאנחנו בלי לעשת לנו איזו טובה גדולה בזה.

 

אז תהיו עצמכן, כבדו את זה שאתן צעירות והכל לפניכן.

Born This Way\Lady Gaga

 

It doesn't matter if you love him,
Or capital H-I-M
Just put your paws up
'cause you were born this way, baby

My mama told me when I was young
We are all born superstars
She rolled my hair and put my lipstick on
In the glass of her boudoir
"there's nothin wrong with lovin who you are"
She said, "'cause he made you perfect, babe"
"so hold your head up girl and you'll go far,
Listen to me when I say"

I'm beautiful in my way
'cause god makes no mistakes
I'm on the right track baby
I was born this way
Don't hide yourself in regret
Just love yourself and you're set
I'm on the right track baby
I was born this way

Give yourself prudence
And love your friends
Subway kid, rejoice your truth
In the religion of the insecure
I must be myself, respect my youth

A different lover is not a sin
Believe capital h-i-m
I love my life I love this record and
Mi amore vole fe yah (love needs faith) 

Don't be a drag, just be a queen
Whether you're broke or evergreen
You're black, white, beige, chola descent
You're lebanese, you're orient
Whether life's disabilities
Left you outcast, bullied, or teased
Rejoice and love yourself today
'cause baby you were born this way

No matter gay, straight, or bi,
Lesbian, transgendered life
I'm on the right track baby
I was born to survive
No matter black, white or beige
Chola or orient made
I'm on the right track baby
I was born to be brave

ובכלל, מי הוא שישפוט אותנו?

נכתב על ידי , 9/7/2011 18:36   בקטגוריות אנה., אנטי-אנה., הפרעות-אכילה כאמצעי., יופי אחר., למה אנורקסיה?, קבלה., תמונות אנטי-אנה.  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Baba Yaga ב-13/7/2011 12:45
 




דפים:  
כינוי: 

מין: נקבה




7,868
הבלוג משוייך לקטגוריות: נשיות , המתמודדים , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBaba Yaga אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Baba Yaga ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)