הרבה מילים שמנסות להרגיש

הלוואי והייתי חילזון! או שבלול או סרטן...

אני כל כך שונאת את הימים האלה.

כאילו כל העולם החליט להיות נגדי!

אני לא מצליחה למצוא עבודה מעודפת, בשום מקום!

הכל נמצא באזור המרכז ואין סיכוי שאני אעשה נסיעה של שעתיים הלוך + שעתיים חזור במקרה הטוב בשביל דבר כזה.

העבודות היחידות שנראות רלוונטיות זה תחנת דלק, כי האנגלית שלי בחיים לא  תוכל להשתפר בזמן קצר כל כך.

ואני כבר שבועיים ויותר בחיפושים.

ואם זה לא ממספיק,

נמאס לי מהתרופות שמרעילות אותי ומהדיאטה הנוראית.

ובכלל מכל רופאים ששומרים על התחת שלהם.

וכן, מהחבר שלי שהוא... לא בדיוק חבר כרגע!

וההורים שלי... או... ההורים האלה. כמה שאני לא מוסגלת אפילו לעמוד לידם בלי לחטוף התקף של עצבים.

פשוט...

כל מה שאני רוצה לעשות זה לישון ולישון ושוב... לישון.

חרא בוקר.

-אגרול צמחוני-