אני מסתכלת על הפוסטים הקודמים וזה משעשע כי הייתי אופטימית בצורה לא אופיינית בעליל.

בזמן האחרון יש לי הרגשת נטישה כזאת מהחברים שלי

אולי כל הקטע הזה של קארמה נכון, תהיה מניאק ובסוף זה יחזור אליך...

אפילו חלמתי על ידידה אחת שלי שפתאום היא ממש לא סובלת אותי ואני משעממת אותה והיא לא רוצה לדבר איתי יותר.

זה היה חלום ממש מדכא ובבוקר עוד הרגשתי שזה באמת מה שהיא חושבת עלי.

טוב היום אני אצא לשם שינוי ואפסיק להינמק לי לבד בבית. ובכל זאת אכפת להם ממני. או שסתם צריך עוד בנאדם סתם שיהיה שם.

טוב לא ממש אכפת לי האמת. זה ניצול הדדי.

בקשר לבחורה המושלמת מהפוסט הקודם-

דיברתי איתה. זאת באמת הייתה התלהבות ריגעית, למרות שהיא באמת מושלמת. אבל סטטיסטית בטח יש עוד כאלה.

היא לא מחפשת קשר רציני, גם אני לא, אבל היא גרה רחוק מידי ככה שלא ייצא מזה אפילו סתם משהו.

אה ואני ממש שונאת את פסח ואין לי כוח.