החלטתי להעלות פרק היום, במקום לחכות כמה ימים כדי שאני יראה אם באמת יש לי קוראים.
אני לא יקרא לזה פרק. אני יקרא לזה פרק סיכום לבינתיים, בגלל העיכוב הפרק האמיתי נדחה לעוד שבוע. אבל בינתיים תהנו מהסיכום המהנה P:
זה היה יום יפה. השמש זרחה, הציפורים צייצו ו- רגע, עכשיו חורף...
זה היה יום גשום, אפור כיסה את השמיים והציפורים נשרו אחד אחד. קמתי בבוקר, התמתחתי, הלכתי לאכול וחזרתי לחדר. השעה היתה 6:01 בדיוק.
הבית היה שקט ונחירות נשמעו מקצה הבית לקצה השני. עוד 4 ימים זה קורה, הסיוט הכי גדול מתגשם.
הרגשתי כמו בבית קברות.. לא נשמעו קולות , רק דפיקות לב.
ישבתי על הכסא בחדר שלי כמה דקות אז החלטתי לכתוב ליומן.
כשהייתי קטן היו לי הרבה יומנים. כתבתי בהם מה קרה בכל יום. הם היו מקושטים יפה מאוד, מעוצבים וחמודים כאלה, כמו ילד רגיל שאוהב לצייר.
לפני שנתיים ההורים שלי קנו לי יומן אבל החלטתי לוותר כי זה נשמע משעמם. ולפני שנה הם בכל זאת ניסו לשכנע אותי, שוב, וקנו לי ספר עם ציורים של דברים שאני אוהב. ניסיתי לכתוב בהם אבל המקום היחיד שמקומם עכשיו הוא עמוק עמוק במגירה.
גם השנה ההורים שלי לא התייאשו וקנו לי כל מה שאני רוצה בתנאי שאני יכתוב ביומן. כמובן שהסכמתי, אבל כשהם נכנסו לחדר וראו אותי כותב הם לא ידעו שאני סתם מקשקש.
בעקבות המצב הקשה שאני חווה עכשיו החלטתי לכתוב, כדי לשמח את ההורים שלי. לגרום להם להסתדר... אז ניגשתי אל המגירות שלי ופתחתי את הראשונה. היו שם מלא מחברות וכלי כתיבה.
בטריקה סגרתי אותי ועברתי להבאה. את ההבאה לא הייתי צריך לפתוח, כי זו של מישל, עם מלא ברביות ובגדים לבובות.
בשמחה פתחתי את המגירה השלישית ובה היו יומנים, יומנים, יומנים, ותנחשו מה עוד? יומנים.
חיפשתי את יומן שנת 2010-2011 ופתחתי אותו בתאריך של היום. יום שלישי.
לקחתי עיפרון, חידדתי אותו והתחלתי לכתוב:
' יומני היקר,
רציתי להגיד לך שאני שמח שנפגשנו שוב.
באתי לספר לך הרבה חוויות שחוויתי השבוע.
דבר ראשון אני ואליס כמעט התנשקנו לראשונה, דבר שני פול ומישל אחותי התנשקו לראשונה והפכו לזוג רשמי! אני כל כך שמח בשבילם.
אבל דבר אחד ממש מפריע לי, החיזיון.
אני יודע שאתה יומן סודי ולא מגלה סודות לאף אחד, אבל אני פוחד שמישהו יציץ ויהיה חזק יותר ממך. אז בבקשה, לא לספר!
בחיזיון שראיתי זה קרה, בדיוק כשההורים נוסעים מישל נשארת לבד בבית כי אני הלכתי לחברים. לפי מה שהבנתי מהחיזיון היא ראתה פרפר ורצה אחריו. בזמן שרצה ראתה אותה דרך החלון של הבית של חבר שלי ורצתי אחריה. זהו, אני לא יודע יותר כלום, אבל אני יודע שזה לא יהיה טוב.
קיבלתי פתק ממ', אדם שרודף אותי ויש לו שם חסוי. בינתיים אני חושב שזה הגנב הזה, מן רוגל. בקיצור, בפתק כתוב שההורים שלי ואליס יהיו מעורבים ואני ממש מפחד.
גם מני מאיים עליי והוא גם אחת האפשרויות שהוא מ' כי האות הראשונה בשם שלו היא מ'. קראתי על מ', באינטרנט והוא בן 21 ולכן זה מוזר.
בקיצור אני פוחד מהחיים ומקווה לעבור את השבוע מהר.
להתראות, דילן. '
סגרתי את היומן, נעלתי נעליים והלכתי לכיוון בית הספר. אוי לא, זה לא קורה!
פרק סיכום, מוזר, מצחיק, קצר, לא יודע, אתם תחליטו. מחכה לתגובות.
ספויילרים לפרק הבא יהיו הפעם! תהנו ( :