כמה דברים:
*השם של הפרק זה רק השם של הפרק.. לא לדאוג, זה לא הסוף D;
*סליחה על הנטישה אבל אתם לא מגיבים. חשבתי הרבה והחלטתי להמשיך לעוד כמה פרקים ולראות לאן זה מתקדם.. אז.. :/
אז בגלל שלא היו ספויילרים למנויים אני יספר רק דבר אחד-מישהו הולך למות.
אז נתחיל!
אוי לא! זה לא קורה! אין מצב! למה?!
ליד השער, ממש ליד עץ הלבבות, כן, שם, עמדו אליס ומני, שניהם עיניים עצומות, שניהם מחזיקים את היד של האחר ושניהם מצמידים שפתיים.
אסיפה היתה שם, כמו שאומרים. אלפי ילדים מכל רחבי הבית ספר עמדו והסתכלו מאושרים.
אליס פתחה את העיניים ואני ברחתי.. אבל יש לי מזל רע אז היא שמה לב אלי.. היא דחפה את כל הילדים ורצה אחרי.
"דילן!" היא צעקה "דילן!". ניסיתי להתחבא מפניה אבל היא היתה חדת ראייה, מהירה, ולא מתייאשת !
עצרתי. "דילן.." קולה חלש. "אני מצטערת" "אין לך על מה" הסתובבתי אליה מתנשף. "הוא דחף אותי לעשות את זה ! הוא סחט ממני נשיקה! אני יכולה לתבוע אותו!" היא ענתה כמעט בוכה. "ומה הוא נתן לך תמורתה?" שאלתי. "כסף.." היא ענתה במבט מהורהר. "אם כבר צריך לתבוע מישהו זה אותך!"
התחלתי ללכת לבית הספר ובכוונה נתקעתי באליס עם הכתף. "דילן, רגע!" היא צעקה ונגעה לי בגב. "אל תגעי בי!" צעקתי עליה.
כמעט בוכה היא אמרה "אני אוהבת אותך!" "אז רק שאלה אחת.." אמרתי לה "נהנת מהנשיקה עם מני?" "אממ.. ל.. כלומר.. אא.."
"תחסכי ממני את המילים!" אמרתי לה והמשכתי ללכת. היא נשארה שם בוכה. מסתכלת על הרגליים שלי מהלכות ובוכה.
כשהגעתי לכיתה שמעתי קולות בראש שאמרו "עוד 4 ימים. עוד 4 ימים."
סיכום יום הלימודים : משעמם! אליס הסתכלה עליי כמה פעמים ודמעות זלגו בעיניה.
אחר כך רוברט שאל אותי אם אפשר לבוא אליי. עניתי לו שבסדר ושנצטרך לקחת קודם את אחותי.
כמו תמיד אחותי התחילה לספר לי שהיא ופול התנשקו ושיחקו ודיברו.. היא הלכה אחרונית שלא ראתה כלום ממה שמאחוריה. לפעמים הייתי צריך להזהיר אותה מעצים או סלעים גדולים.
פתאום עיניה זהרו והיא חדלה ללכת ולחפור לי בראש. " מה קרה לה?" שאל רוברט. "אני חושב שהיא רואה חיזיון, רק בדרך אחרת."
~פעם סיפרתי לרוברט על הכוח של מישל אז הוא יודע~
בעיניים של מישל הופיעה האות מ' וידעתי שזה הולך להיות לא טוב. חיזיון לא טוב.
מישל הלכה אחורה ותוך כדי אמרה "ספויילר מספר 2-זה מה שיקרה לי, רק בדרך קצת שונה." היא נעמדה והסתכלה על השמיים. "מישל, לא!!!!!" התחלתי לרוץ לעברה.
50 מטרים היו המרחק בין מישל לבין המכונית שנסעה. כך גם המרחק ביני לבין מישל. זה התחרות בין בן אדם למכונית.
אחרי 49 מטרים שעברתי ו38 מטרים שהמכונית עברה, קפצתי לעבר מישל בזמן שלמכונית נשארו עוד 5 מטרים. תפסתי אותה חזק, נשכבנו מהר ורעדנו. המכונית עברה ממש מעלינו. הזוהר בעיניה של מישל נעלם והיא התעוררה "מה קרה?" היא שאלה. "יש איש, שרודף אותי ו.. זה סיפור ארוך שעדיף שאני לא יספר לך" פחדתי לספר לה את זה. בכל זאת.. זה אומר שהיא מתה.
קמנו וחיפשנו את רוברט. הסתכלתי על הכביש והבנתי שאני צריך להמציא הסבר בשביל אמא של רוברט מדוע הוא מת. הוא שכב שם, בגדיו מכוסים דם ועיניו זוהרות ועליהם כתובה האות "מ'" . הזוהר נכבה גם אצלו וישר התקשרתי למשטרה. היא הגיעה, לקחה מספרי טלפון וכל השטויות שאני לא רוצה להסביר בגלל האכזריות שבהם.
חזרתי הביתה וראיתי שכל המזוודות ארוזות . רצתי לחדר בבכי אפילו בלי להגיד שלום לדבי ולרון.
נכנסתי לפייסבוק והכול היה רגיל חוץ מדבר אחד.. אדם ללא תמונת פרופיל כתב לי על הקיר:"זה מה שיקרה לאחותך.. רק בדרך אכזרית יותר." ורק כדי לצמרר אתכם עוד קצת.. השם של האדם שכתב לי בפייסבוק היה: " מ' "
אני אנסה לעדכן יותר פרקים. ובקשר לרוברט.. ככה בקצרה אני יסביר, שבגלל שמ' לא הצליח לגרום לדילן לראות את החיזיון במלואו כי הוא הציל את מישל, הוא (מ') לקח מישהו אחר להראות את זה עליו..
אז עוד 4 ימים נשאר עד החיזיון.
ובפעם הראשונה בכל הסיפור, ספויילרים לכוווול הקוראים :)
*דילן נשאר לבד עם מישל ומגלה שיש בו גם צד עצבן.
*דילן ואליס מתנסים להתרחק אחד מהשניה אבל לא מצליח להם וקורה משהו בלתי צפוי!
*הפתעה למעריצי רוברט פטינסון! רוברט פורי טינסון (רוברט פ.טינסון->רוברט פטינסון), החבר של דילן שמת, לא מת! XD אבל הוא גוסס.
טוב, מקווה שנהנתם מהפרק הקצר הזה.. פרק הבא פי 2 יותר ארוך.
תגובות בונות והרבה .. כן? DD:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
