כל הרגשות חולפים :
אהבה שמחה דאגה כעס קנאה
כולם חולפים, פרט לכאב.
כאב יש בו מן קסם, בכל פעם שנדמה שהתרחק,
הוא צץ מחדש, בדמות שיר משותף, במאכל אהוב, בסיטואציה מוכרת.
הכאב לא מש מן הלב. הוא מתחבא בין החדרים.
הוא יודע את מקומו ואיך הדברים עובדים, הוא יודע שאדם לא יכול לחיות רק עם אבלו וסבלו.
הוא לא נותן לנו לגמרי להשתתק. אז ישנם ימים בהם האושר הוא גדול והשמחה פורחת והכל נראה ורוד, ובשעות אלה ישנן מעט מאוד רמיזות לקיומו. הוא סבלני הכאב, הוא ממתין בדריכות לתורו.
ותורו הוא בתקופה קשה, או כשחולקים זכרונות. תורו כשהלב נשבר לחתיכות. תורו כשחרטה מכה בכוח, תורו כשהמוח לא מאפשר לשכוח.
אני והוא לא נפרדים כמעט, תמיד אני שוכנת לצידו,
 
כי כל הרגשות חולפים, כולם פרט לכאב.
והוא הדבר היחיד שנשאר נאמן לי, ולא השאיר אותי לבדי
כנראה שאני אוהבת לחיות רק עם כאב.