איך לעזאזל אני אמורה לדעת שהחרא הזה ממכר?!
כאילו.. תכתבו אזהרה על הקופסא או משהו!
אני לא יכולה לעבור שעה בלי לשים טיפות, האף נסתם ואני מתחילה לנשום דרך הפה והכל מתייבש ואיכסה.
ולא שזה כזה תענוג להשתמש בזה, הטעם מגעיל ולוקח לזה איזה חמש דקות להתחיל לפעול. בעעע..
אני שונאת להיות חולה.
כןכן, אני עדיין חולה. אני לא מבינה מה עובר עלי. אני אף פעם לא חולה. איך לעזאזל יצא שמאז דצמבר אני חולה כבר פעם שלישית!?
זה כנראה בגלל סבתא שלי, שאגב גיליתי היום שהיא מגיעה לביקור עוד שבועיים.
יש לי אמונה תפלה. כל פעם שסבתא שלי מגיעה לביקור אני חולה בדלקת שקדים\דלקת גרון\צרידות איומה\כל סוג אחר של מחלה שמשפיעה על הגרון. אני לא צוחקת, כל פעם שהאישה הזאת מגיעה לביקור, אני עומדת למות, אם לא מהחום אז מהרעב עקב חוסר יכולת בליעה.
בת'כלס, אם אני לא מתה בשבועיים הקרובים, אני כנראה חסינה בפני המוות ואני אחיה לנצח נצחים.
ולנושא המתסכל הבא.
מאז יום שבת אני יושבת חושבת לעצמי, מה לעזאל קורה עם טושה?!
הייתי תחת הרעיון שזהו, הצלחתי להכניס אותו למיטה אחרי מאמצים רבים, ופה זה נגמר.
פגשתי אותו ערב אחרי, זה היה ממש מוזר, והייתי בטוחה שאני לא אראה אותו יותר, לפחות לא בזמן הקרוב.
במשך ארבעה ימים הרצתי לעצמי סרטים בראש וחשבתי על כל פרט ופרט ממה שהלך בשישי בערב ובכל פעם נהייתי מתוסכלת יותר ויותר. אני חדשה בעסקי ה"חבר ללילה אחד" ואני לא יודעת אם עשיתי משהו לא בסדר או איך אני אמורה להרגיש אחרי.
פחדתי ממה שיהיה במקרה שאני אראה אותו שוב, אבל יותר פחדתי מזה שהקשר התנתק.
כ"כ רציתי לשמוע ממנו. זה נשמע הכי ילדותי ותלותי בעולם, אבל באמת שרוב הזמן חשבתי עליו.
ואז, אתמול, הייתי בחדר שלי עם הקרציה, עשינו דברים (If you know what I mean), ומי מתקשר באמצע?
יאפ.
אני כמו מטומטמת (בלונדינית טבעית אחרי הכל) עניתי לו, והשארתי את הקרציה להתייבש על המיטה.
ברגע שראיתי את המספר הזה על הצג, משהו קפץ בתוכי. כמו לקבל סוףסוף משהו רציתם כ"כ הרבה זמן, סוג של התרגשות ופרפרים.
הוא מסיים קורס קצינים בצבא עוד שבוע, והוא הזמין אותי לטקס השבעה או משהו כזה..
כמובן שאני אבוא.
אני קצת מרגישה כמו כלבה קטנה שרצה ישר לידיו שוב.
קרציה כעס עליי. ובצדק. אשכרה הפסקתי מין באמצע בשביל לענות לגבר אחר. אם זה היה כל אחד אחר הוא היה מבין, אבל טושה הוא נושא רגיש, כי הוא ידע שאני רוצה אותו עוד מתקופת הקשר שלנו. הוא ספציפית ביקש שאני לא אעשה כלום איתו.
ואני כמובן לא הקשבתי.
קרציה חושב שהוא סתם רוצה להשכיב אותי שוב. אני מפחדת שהוא צודק.
אני כן רוצה אותו. מאוד. אבל לא ישר לקפוץ למין, כי בינינו? זה לא היה כזה טוב.
בכנות, הגוף שלי נמתח ונבנה סביב הכלי של הקרצייה. ויש לו וואחד כלי (גאווה חח). לכן הזה של טושה נראה קטן לעומתו.
("את ממש עמוקה את יודעת? כאילו, יש מקום בפנים." מעניין למה, אולי זה קשור לזה שאני מזדיינת עם תימניעיראקיכורדיפרסי עם כלי בעובי פרק כף היד שלי כבר שנה וקצת..?)
כ"כ הרבה דברים רצים לי בראש לגבי הנושא הזה וממש קשה להעביר אותם לכתב.
כוסאמאשלטושההמזדייןהזה.
למה הוא מחרפן אותי כל כך? הלוואי והאדמה תבלע אותו, שונאת להיות מתוסכלת לגבי משהו שלא בשליטתי. יש לי מספיק חרא לדאוג לגביו מבלי שאיזה חייל חתיך בן 20 יחרפן אותי..
בקיצור, כי אני עוד רגע נרדמת פה,
אחותי הפוסטמה הזאת שברה את העכבר. זה כ"כ מעצבן להשתמש במקלדת להכל.
למזלי, סידרתי את זה (כלומר, הטחתי את העכבר בקיר בלי בושה מספר פעמים, עד שהוא חזר לעבוד).
היום מסיבת גיוס לניר בחוף ראשון. כיוון שזה בר פתוח, אני הולכת להיות שיכורה מתה, כמו כל שאר משתתפי המסיבה חח
אני רק מקווה שלא יהיו יותר מידי שטויות, אחרי הכל אנחנו ליד החוף ושתייה במקום כזה יכולה להביא בקלות לטביעה..
יהיה טוב.
אופטימיות, אפטימיות, אופטימיות!
לילה טוב בלוגרים אהובים 3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Blue Phoenix.
