קרוב לעשר שנים שאני חי עם גבר. רמת האינטימיות בינינו גבוהה עד שאני לא מתרגש כלל כשהגבר רוחץ את מבושיי או אוחז בבן-יקיר-לי כדי להחדיר את הקטטר. שבע שנים וחצי חייתי עם בחור פיליפיני, שהיה אמנם יעיל על גבול ה-OCD, אך גם בעייתי בכל הנוגע לאמינות וליחסים עם בנות המין השני, שכן הבחור נתן לבולבול שלו להוליך אותו כמו כוכב הצפון, ולראייה כמות הבחורות הזועמות שהוא השאיר מאחור, מתוכן לפחות שתיים שהוא עיבר.

וכעת, מזה שנתיים, סרג'ו הנפאלי הוא הגבר בחיי. סרג'ו אינו שמו, אלא יותר וריאציה על שמו, אבל לא הייתה פעם אחת שבה אמרתי את השם המלא לפקידה או חבר ולא נדרשתי לחזור עליו, ואף לאיית. וגם אז, לא תמיד נרשם נכון.

בכל מקרה, סרג'ו זה הוא בחור סימפטי, אמפטי, מסור ובעל לב מזהב, שבאמצעות החן הילדותי הכובש שלו התחבב על הצוותים הרפואיים בבתי החולים שבהם הייתי מאושפז, מה שעזר לו להפוך לקומבינאטור קטן שנהנה מכל סדין שהוא הצליח לפלח או ספוג רחצה שמן שהוא הוסיף למחבוא כדי לקחת הביתה. בכל הנוגע לבחורות זועמות, לא נראה לי שיש חשש. הבחור שמרן עד כדי נזירות. מה גם שממילא הוא נמצא איתי כל השבוע, כך שאין לו מתי להתפרפר. הבחור, אם כן, בתור מטפל, הוא אחלה.

הצרה מתחילה כשהוא מתחיל לדבר. זה לא שיש לו קול לא נעים או ריח רע מהפה, אלא שפשוט אי אפשר להבין אותו. ראשית ישנו העניין של המבטא המוזר, אבל למי אין מבטא מוזר. אחר כך ישנו המבנה הדקדוקי המעוות של המשפטים - מן הסתם משקף את המבנה התחבירי הנפאלי - שבו הנושא נדחה לסוף והפועל מופיע בכל פעם במקום אקראי אחר, קצת כמו יודה במלחמת הכוכבים, והזמנים – עבר, הווה, עתיד – מתבטלים לטובת present simple אחד ארוך.

כך שכשהוא מספר על איזה אירוע, לא ברור האם הוא קרה לפני מספר שנים, יקרה בעתיד או קורה ברגע זה ממש. תוסיפו לזה את הנטייה שלו לבלבל בין זכר ונקבה (her wife, his husband) יחד עם הנטייה להתחיל שיחה בלי הקדמות על מי/מו/מה ההקשר, ותקבלו משפט מחורבש עם המון קווים מסולסלים אדומים וירוקים מתחת למילים. קודם אני צריך לפענח מה הוא אמר – להתאים את סדר הזמנים, הפעלים ולתרגם את המילים השגויות. אחר כך לחקור על מי הוא מדבר. רק אז אני מבין שהוא מדבר על ידידה שלו עליה שוחחנו בערב שלפני כן, או סרטון בפייסבוק שהוא סיפר אודותיו בבוקר ושמזמן נשכח לי מהתודעה.

ומעבר למבטא והדקדוק, ישנו פשוט אופן ההגייה המשובש שלו של מילים, שנובע בחלקו מחוסר ההשכלה הפורמלית שלו (כפי שהוא העיד על עצמו, I am not education people), ובחלקו האחר מהרגלים מושרשים של החברה הנפאלית בכללותה – בוגרי תיכון לצד דוקטורנטים לספרות. נראה אתכם נשארים רציניים כשניגש אליכם בחור נפאלי קטן עם הלפטופ שלו ואומר “I have problem with my Internet Exploser” או “Israel very deploped country”. שנתיים תמימות שמעתי אותו משתמש במילה blez ככזו שמתארת כפר. בהתחלה חשבתי שהוא מנסה לבטא את המילה place ואיכשהו, כמו אצל הערבים, האותיות P ו-B משתבשות. אחר כך הנחתי שזו פשוט המילה הנפאלית לכפר. ורק לא מזמן, בדרך מקרה, התברר לי שהוא בכלל מתכוון ל-village. בשבע שגיאות.

עם השנים פיתחתי אוזן לסרג'ואית מדוברת, כך שכשהבחור אומר ליI take toothbrush you are, אני  מבין מייד שהוא מתכוון לזה שהוא יביא את מברשת השיניים שלי.

או, לדוגמה, כשהוא אומר: Feel normus I am. אני מפעיל את הגוגל טרנסלייט בראש ומבין שהוא פשוט קצת עצבני. או כשהוא אומר על בחורה Nice esmile it is הוא מתכוון שיש לה ריח טוב ולא חיוך יפה.

לו היה זה אדם שתקן שהתקשורת עמו היא בעיקר לצורך הוראות ובקשות פשוטות, ניחא. אבל סרג'ו זה הוא אדם מאוד חברותי ששמח לשתף את החברים שלי ואת בני משפחתי בחוויותיו וסיפוריו ובכל מיני סרטונים מרתקים שהוא מוצא באינטרנט. פועל יוצא הוא, שסרג'ו מלהג בהתרגשות ושצף-קצף (ולפעמים גם נעמד וממחיז) אודות איזה משהו שאירע לו, והנוכחים פוזלים אליי בתחינה אילמת כדי שאתרגם עבורם מאנגלית לאנגלית. הניסיון שצברתי במשך שנתיים אינטנסיביות אמנם הכשירו אותי להבין לרוב את השפה הסרג'ואית, אבל ישנם מקרים בהם אפילו אני מושך בכתפיי ומתוודה שאיבדתי את דרכי.

וזה לא שאני מתלונן. הבחור זהב, חמוד, מסור, וכשהוא מדבר בעברית עם השכנים הוא לגמרי כובש. רק שלפעמים אני מייחל לכך שידבר קצת ברור או אפילו שישתוק קצת. Because me no like he speak a lot and have headache I am.