הייתי אתמול בתל אביב, בהרצאה. בהפסקה יצאתי לאוויר הקריר לנשום אוויר צח מלוא הריאה. עודי מתגלגל החוצה מן הבניין ניגש אליי בחור מבוגר וכרסתן, שפם עבה תחת אפו, מעט זיפים אפרפרים על לחייו, כובע קסקט שחור לראשו ומשקפי שמש לעיניו.

"תסלח לי, אתה נכה צה"ל או ביטוח לאומי?" פנה אליי ללא הקדמות מיותרות כמו למשל "אפשר לדבר איתך רגע?" או סתם איזה "שלום".

מחלתי על כבודי, והשבתי לו בקרירות: "ביטוח לאומי".

"אתה יודע שנכי צה"ל מפגינים שמה נגד שר האוצר?". ב'שמה' הוא התכוון להפגנה מול הקריה.

"אני מצטער, אבל אני לא יכול להצטרף אליהם" עניתי בטון של "תרמתי כבר במשרד" והתכוונתי להמשיך בדרכי, אך לידידי המשופם היו כוונות אחרות: "הם מפגינים נגד זה שביבי מקצץ להם 20% מהקיצבה" אמר ולפני שהספקתי לענות המשיך: "כמה נכה של ביטוח לאומי מקבל? 8,000 שקל בחודש! ואתה יודע כמה נכה צה"ל מקבל? 16,000 שקל בחודש! ועכשיו הם מפגינים נגד זה שמקצצים להם".

הבנתי מה קרה. הוא חיפש לו נכה תורן כדי לפרוק את זעמו, והנה נתגלגלה לידיו הזדמנות פז למצוא תומך במאבקו. אך מאחר ולא רציתי להשתתף וגם מכיוון שלא ידעתי אם המספרים עליהם הוא מדבר הם נכונים, בחרתי בזכות השתיקה בתקווה שזה ישים קץ לשיחה. אך לדאבונני הוא היה רק בשלב חימום המנועים.

"אתה יודע, נכה ביטוח לאומי עם קיצבת אובדן כושר עבודה, וניידות ושירותים מיוחדים מגיע ל-8,000 שקל, פחות מזה, אבל נניח, כן? אני מטפל בנכה קשה פעמיים בשבוע אז אני יודע. ואם נכה שהולך אבל יש לו כאבי שיגרון מקבל 2,000 שקל, כן? ומתוך זה הוא מוציא 400 שקל בחודש על תרופות בגלל הכאבים, כמה נשאר לו? למה מה, בנאדם שנעשה נכה בצבא מגיע לו יותר מאם הוא נעשה נכה באזרחות? אז מה הם בוכים שמקצצים להם 2,000 שקל?"

בהיתי בהשתקפותי שניבטה אליי ממשקפי השמש שלו. ייתכן אף שנרדמתי לרגע, כי לפתע שמעתי אותו אומר: "אתה יודע למה זה? זה בגלל הגישה שהביאו איתם האשכנזים ממזרח אירופה! ככה, עם שיטת הסלאמי שהם הביאו איתם בשנות החמישים והרסו פה את כל המערכת של החלוקת כסף. כל הגולדה מאיר ואלה האשכנזים!"

הסתחררתי מעט משינוי הנושא הפתאומי, ובעיקר מהסלאמי שצץ לו סתם כך. מה הקשר בין כסף לאשכנזים? ואיך קשור סלאמי לנכים?

הברנש לא הותיר לי זמן רב לחשוב מדי. הוא המשיך ללהג אודות האשכנזים והכספים והנכים, כשמפעם לפעם הוא מניח את ידו על זרועי, אולי מחשש שהנכה שלו יברח באמצע נאומו חוצב הלהבות.

"למה נכה צה"ל מקבל אוטו בלי מכס, אבל נכה רגיל 20% לא מקבל? למה כל העולים שבאים לארץ מקבלים סל קליטה וגם אוטו בלי מכס? באים אנשים עולים חדשים, בזכות זכות השיבה שעשו חוק ב-91', כן? מקבלים הכל, אוטו, קורס מתכנתי מחשב ב-50,000 שקל ואחרי חמש שנים אחרי שקיבלו הכל עוזבים חזרה לאוקראינה... מולדביה... ביילרוסיה מאיפה שבאו, כן? ואלה כמעט כולם לא יהודים, נוצרים! נוצרים! ואת מי הם משאירים מאחור? את כל הזקנים והנכים, שהביטוח לאומי יטפל! ועל חשבון מי בא הכסף? על חשבון הנכים! על חשבונך ועל חשבון הנכים!"

ובכן, תיאוריית קונספירציה שלמה לפנינו! אך אל תורידו את גבותיכם המורמות מעלה, כי לפניכם טוויסט נוסף בעלילה: "כל הרוסים האלה שבאים, הפיליפינים, התאילנדים, אתה ראית שם בערוץ 10 את איך קוראים לו... רינו צרור? יש שם בדרום אזור שמה מגדלים פלפלים. יותר תאילנדים מישראלים! 2,400 תאילנדים ורק 2,000 ישראלים! בעין יהב שם בדרום" מה הקשר? ובכן, כנראה שיש. אולי זה קשור לעוזר הפיליפיני שעמד לידי וצפה בחוסר הבנה על המתרחש, כשלמעשה בן שיחי טווה את העלילה שלו לפי משחק האסוציאציות, וכל מה שנחה עליו עינו מהווה בסיס לנדבך נוסף ב"אני מאשים" שלו.

חשתי שידידי נסחף בשטף דיבורו באמוציונליות רבה ועלול אוטוטו לחטוף התקף לב, אז החלטתי לתרום הצעה מועילה: "אולי תכתוב מכתב לעיתון?"

"אי-פה? אני כבר ארבעים שנה פה בארץ, שום דבר כבר לא ישתנה, עם האשכנזים שמנהלים פה את השיטה שלהם, ככה זה הפילוסופיה של האשכנזים. ואני שירתתי בצבא וגם קיבלתי שלושה עיטורים, אבל עזוב אני לא מדבר על זה, אבל איך שהאלה ממזרח אירופה..."

"אתה אשכנזי?" קטעתי אותו בשאלה רטורית (התחלתי קצת ליהנות מהעניין).

"אני? אני לא אשכנזי. מה זה משנה אני, אתה, אשכנזי, לא אשכנזי, חרדים, חילוניים. כולנו באותו זבל. אבל מי שלא שמשרת בצבא ועובד פה במדינה, לא מגיע לו כסף. ככה זה פה במדינה". אמר, ואז הירפה מאחיזתו ועזב בברכת "וואלה, שיהיו כולם בריאים".

נותרתי נדהם משטף המידע שניתך עליי בחמש הדקות האחרונות. לאט-לאט התבהרה לי התמונה: בסך הכל מדובר כנראה באדם שמנסה כבר שבועות לעלות לשידור ב"יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל ולא מצליח. ועל כן, כשראה אותי על כסא הגלגלים חשב שמצא קהל אוהד ושפך את אשר על ליבו. אז למעשה, בלי שתכננתי, אולי עשיתי לאיש טובה והפכתי למספר דקות לאריה מליניאק הפרטי שלו...

על כן, מעתה כאשר נופל עליכם אדם הממטיר באוזניכם את משנתו הפוליטית/ מדינית/ חברתית אימרו שהאדם הזה:

"הביא לי במליניאק"

ואם, שלא כמוני, אזרתם עוז ולא הסתפקתם בהאזנה והנהון לאותו דעתן, אלא גם עניתם חזרה באגרסיביות אימרו:

"הכנסתי לו בזהבי"

לדוגמא: "אחרי שירבעם צפה בנאום של שרון הוא בא והביא לי במליניאק, אבל אני הייתי עצבני גם ככה אז הכנסתי לו בזהבי. אחר כך באה אליי שושנה ובכתה שבעלה בוגד בה, אז עשיתי לה בז'קונט. בלילה הרגשתי רע עם זה, אז התקשרתי ליששכר והשתפכתי לו בסיאס."

אני משאיר את המיקרופון לקהל.