קוראים וקוראות, מגיבים ומגיבות, שרתי אינטרנט עמוסים, קהל נכבד,

הקוראים הקבועים של הבלוג ודאי הבחינו בהיעדרו של פוסט חדש זה כמעט חודש ימים (חלקם, בלי לציין שמות, גם הטיחו בי האשמות והעלילו עליי עלילות שווא. עניין זה טופל על ידי המחלקה המשפטית של הבלוג).

החדשות הטובות הן שאני עדיין חי, ומלבד אי אילו מיחושים בלב וכאבים מוזרים בזרוע שמאל – אני חש בדרך כלל טוב.

החדשות המעט-פחות טובות הן שפוסט חדש עדיין עלול להתעכב עוד זמן מה מסיבות השמורות עימי, אך מוכנות להימסר למי שיציע לי הצעה כספית הוגנת מספיק.

מתי יגיע פוסט חדש? אין לדעת. ייתכן שבעוד מספר שבועות או חודשים, או מצד שני אולי בעוד מספר ימים, אם לפתע יתקוף אותי בולמוס כתיבה בלתי ניתן לעצירה (או אם, כאמור, תוצע לי הצעה כספית הוגנת מספיק).

אז כמיטב המסורת הכנתי סרט קצר להנאתכם, עם פאנצ'ליין הורס בסופו, שינעים את זמנכם בעת ההמתנה.

אני מודה לכם על הסבלנות, ומבקש להפסיק לשלוח לי הביתה מכתבי איום עם ראשים כרותים של סוסים. גם כי זה לא מה שידרבן אותי לכתוב, וגם כי השכנים מתלוננים על הסירחון שעולה מפח הזבל. קצת התחשבות, באמת.

תודה.