יום חמישי
22:35
אוקי יום שני זה הולנטין די (לאנשים כמוני שלא יודעים ולא רוצים לדעת)
בטוח שבנים המציא את החג הנ"ל כדי להתמזמז איתנו (העם היפה). לפני כמה שעות קיבלנו שיחת טלפון מבני דודנו האמריקאים האם כבר קנינו והכנו שוקלדים וברכות לתת למורים ולתלמידים. אז כשאמא שלי שמעה את החדשות הנוראיות היא זרקה אתי לאוטו והכלה להוציא 75$ שזה בערך 277 שקל (יצא יקר) מתנות ושוקלדים לכל מיני מורים זנוחים שעוד שנה לא נזכור את השם שלהם.. תמיד יש לי את המורה המועדף ותאמת זה הפתיע גם אתי אבל זה המורה למתמטיקה. מורה ג'ינג'י לא צעיר ולא זקן עם כרס קטנה ותמיד צוחק וכולם תמיד צחקים בכיתה שלו הא נחמד ומצחיק וחושב שאני חכמה (יש אנשים ולצערי רבים שיתפלאו מזה) עובדה שכולם אוהבים אותו זה כשתלמידים מקדימים טיפה לבית הספר או נשארים אחרי הלימודים הכיתה שלו זו הכיתה בה כל הלמידיים מבלים זורקים אחד על השני חפצים ומפטפטים אחד עם השני ואיתו אז אין פלא שלו קניתי חבילת שוקלד יוקרתית! כי כזה מורה אין הרבה גם נחמד גם חכם גם ג'ינג'י זה נדיר...
נ.ב.
אמריקאים הם כל כך קיטצים כל ממתק מוכר פה הם מכרו בקופסאת לב ובצורת לב בצבעי אדום ורוד וסגרו חצי חנות בשביל ממתקים לולנטין די (טובב זה היה מגרה..). אחרי שקונים שוקלדים ודברים טובים צריך לעטוף. אתה מגיע לאזור בו קונים ניירות וקשקושי עטיפות וזזה קשה כמה שזה יפה יש ששקיות בכל הגדלים בכל הצבעים והצורות ולכל אחד יש סט תואם של נייר עטיפה נייר קרפ סרטים קונפטים מילוי צלחות מפיות כל קישקוש אפשרי תאמת רציתי לקנות הכל כי זה היה כל כך יפה! אני צריכה לגלות דרך קלה להשגת מזומן ולא דרך התערביות מסוכנות (לקפוץ מהעץ ללכת לילד המפחיד בכיתה ולדבר עליו... הייתי קטנה ותמימה...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
