מה שאני מרגישה עכשיו אלו ככל הנראה רגשות אשם וזו פשוט הרגשה מגעילה ומביישת.

אני לא חושבת שמתישהו התחרטתי על משהו, לפחות לא ברמה רצינית, כנראה אלו אלו דברים קטנים כאלה ולא חשובים. אבל עכשיו אני חושבת שאני באמת מתחרטת על המעשים שלי ומרגישה אשמה בגללם.

באמת שזה משהו שלא זכור לי שהרגשתי לפני, מן אשמה כזאת שבגללה אני רק רוצה להתנצל ולבקש סליחה אבל השפתיים נשארות חתומות ואני רק מתחמקת מזה. אולי כשאראה אותה פנים מול פנים אתנצל, כי מגיע לה. אולי בשבילה זה בכלל לא ביג דיל אבל אני מרגישה שזה כן, שזה משהו שצריך להתנצל עליו.

אני לא אוהבת להרגיש רגשות אשם, בכלל לא /: