אני רוצה פסיכולוג, אני צריכה פסיכולוג!

המחשבות שלי לא נותנות לי מנוחה ואניפשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אני מרגישה שעוד שניה ואשתגע.

אני לא רוצה לשנוא את עצמי, לזכור כבר בע"פ את כל המגרעות שלי ולחשוב עליהן ברגעי השפל שבזמן האחרון פוקדים אותי. אני רצה לשנות את עצמי, להפוך למישהי חדשה אבל לבד אני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה עזרה מקצועית אבל אותה אני לא יכולה לבקש.

לא מההורים ולא מהיועצת שתערב הורים. להם אני לא יכולה לתת לדעת את מה שעובר עליי, אסור לי. הם ישנאו אותי, יתעבו אותי ובצדק. לא אוכל להסתכל להם בעיניים.

אני צריכה לפחות שמישהו יגיד מה יש לי. אני אקבל הכל, כל מחלה נפשית וכל תסמונת אני אקבל בשמחה, אני רק רוצה לדעת מה יש לי ולמה אני ככה. אפילו אם רק אדע מה יש לי, אנשום לרווחה.

אני צריכה מישהו מקצועי שידבר איתי, שיעזור לי, אני לא יכולה לבד.

היום, כל פעם שיש לי רגע פנוי בו אני על המחשב החזה שלי מתחיל לכאוב, הידיים קופאות אך עדיין מרגישות מיוזעות ואני מרגישה אי נוחות שרק גוברת עם כל שנייה.

רק עוד 4 שנים, רק עוד 4 שנים ויהיה בסדר, נכון?

שנתיים עד לגיל 18 ועוד שנתיים נוספות עד שאגמור צבא, ואז אוכל ללכת לפסיכולוג ואז זה יסתדר, בבקשה שזה יהיה נכון