היום הלכתי לרופא המשפחה שלי בגלל כל המצב שלי בזמן האחרון, שאני סובלת כל הזמן מכאבי ראש, מצב רוח חרא, עייפות, עצבנות ובכלל דיי יורדת מהפסים.

הוא בנאדם ממש חמוד ויצאתי ממנו בהרגשה ממש טובה בגלל שהוא אמר לי ללכת לפסיכולוג ונתן לי את המספר שלו (פסיכולוג!!!!! תודה לאל!!!) אבל הוא גם נתן לי הפניה ממש ארוכה של בדיקות דם, ממש מגילה כתב שם. זה נראה כאילו הוא רצה לבדוק את כל הטבלה המחזורית, אם יש אותה בדם שלי ויש לי הרגשה שיקחו ממני דם בליטרים (!) ואני עוד צריכה לתת בדיקת שתן מגעילה ממש אבל כל זה בגלל שאני אנמית והוא וצה לדעת עד כמה כי זה בעצם מה שיכול לגרום אצלי לעייפות ולחולשה ולחלק מהדברים מהם אני סובלת. הוא אמר שזה כנראה קשור בספיגה של הברזל בדם כי אני כן אוכלת בשר והכל ולא אמור לי להיות חסר בעיקרון.

בנוסף הוא נתן לי מרשם לכדורים צמחיים, חלשים כאלה, שאולי יעזרו לי וירגיעו אותי.

אני ממש מאושרת שהוא אמר לי ללכת לפסיכולוג, באמת שכן. אני מקווה שזה יסתדר ואני אכן אלך כי אני מרגישה שאני כבר נפלתי ממש חזק ואני לא יכולה לאסוף את עצמי בכוחות עצמי, בלי עזרה.

למשל היום- אני חוזרת עייפה מתה מבית הספר, אחרי זה הולכת לרופא ומפתחת כאב ראש. כשאני מגיעה אליו וממתינה שיגיע תורי כאב הראש עובר אבל אני מתחילה להיות על סף בלי ודמעות מתחילות לזלוג לי מהעיניים. ואז אני נכנסת אליו ונהיית חסרת מנוחה ואז כאב הראש חוזר. וכל התהליך הזה מתרחש בלי סיבה, ממש בלי. לא הייתה לי סיבה לבכות או להיות בלחץ ובחוסר רגיעה כזה ועדיין, זה פשוט קרה.

מחר אני אעשה את בדיקות הדם ואני מקווה שאני אחכ הרבה זמן בתור משום שאני ממש רוצה לאחר לבית הספר כי אין לי כוח על השעתיים הראשונות, אז אני מנסה להוציא את המיטב מהסיוט של בדיקות הדם והשתן.