אתמול הייתי אצל חברה טובה שלי, וביום אחד יצא שעשיתי הרבה דברים שלא חשבתי שאוכל לעשות בלי למות מבושה/ בלי שיכוונו לי אקדח לרקה.

אולי לאנשים אחרים זה ממש לא ביג דיל אבל בשבילי זה מאוד כן, ואני חושבת שזה רק מראה עד כמה בנוח אני מרגישה איתה ועד כמה אני יכולה להיות פתוחה איתה.

התכוונתי לישון אצלה ויצא שהלכנו לין ודי התכוונו לשחות (למרות שהיה 22:00 +-) אז היא הלוותה לי בגד ים שלה ופשוט החלפנו בגדים בחדר שלה ולמרות שאני עדיין ממש לא אוהבת איך אני נראית בלי בגדים בגלל הסימני שיזוף הנוראיים שיש לי ובגלל השיעור יתר שלי לא היה לי ככ בעיה עם זה. היא צחקה שהחזיה שלי ממש סקסית (מנומרת כזאת) ואני גם צחקתי ולא נתקפתי פאניקה או משהו. לא חשבתי שאני אוכל להיות ככ סבבה לגבי להתפשט ליד מישהי, במיוחד מאז הטראומה של הטיול השנתי האחרון. הפאניקה התחילה כשהחלפנו את התחתונים שלנו לתחתון של בגד ים. היא כבתה את האור והיה חושך מוחלט! בזמן שהחלפתי לא הפסקתי לצרוח שלא תדליק את האור לא משנה מה ופשוט לא סתמתי לשניה. 

אחרי שחזרנו מהים נכנסנו להתקלח ביחד בשביל לחסוך בזמן כי היינו סחוטות מעייפות. כמובן שהתקלחנו עם בגדי הים. גם את לא חשבתי שאוכל לעשות- לעמוד בתחתונים וחזיה ליד מישהי ולהרגיש הכי סבבה בעולם לגבי זה (למרות שאני הכי לא סובלת את הבטן שלי).
הייתי ככ משוחררת ולא עשיתי מזה בכלל עניין, מה שלגמרי הפתיע אותי בכלל שאני מאווווד מתביישת בגוף שלי.

יכול הליות שזה בגלל שהרזיתי ואני יותר מקבלת את עצמי, אבל אני חושבת שהסיבה העיקרית שאני יכולה להיות ככ פתוחה איתה זה שהיא כמוני. אנחנו שוקלות כמעט אותו הדבר והמבנה גוף שלנו מאוד דומה ובגלל זה אני יכולה שלא להרגיש חריגה על ידה, אלא להיות פתוחה ואמיתית.

היא כמוני, וממש לא רזה, ועדיין, היא בנאדם מאוד פתוח וחברותי ואני חושבת שהיא פשוט מראה לי את מה שאני יכולה להיות אל עף היותי רחוקה מלהיות רזה.