כמה זמן לא עדכנתי, חודש אולי? זה הרבה!

לא הרגשתי צורך לעדכן למרות שקרו כל מיני דברים שראויים לעדכון.

הדבר הכי חשוב הוא כנראה מערכת היחסים עם אבא שלי, שהשתפרה פלאים. דיברתי איתו, העזתי לדבר איתו בפתיחות ואפילו בכיתי מולו. נתתי לו לראות מה אני מרגישה ומאז היחסי בינינו הרבה יותר פתוחים וחמים. הוא כנראה הבין שהוא פגע בי כל הזמן הזה, ושאני לא עשוייה מברזל ושגם אני צריכה חעט חום אנושי ואהבה אבהית. לא האמתי שאצליח לקיים איתו את אות השיחה הגורלית. כמה שהייתי חרדה לפניה, באמת שפחדתי ככ מהתגובה שלו, שאולי תהיה מזלזלת או פוגעת.

בנוסף בשקילה האחרנה (לפני חודש) גליתי שעליתי 5 קילו T_T
לפחות חזרתי למוטב ועוד מעט אני אשקל שובו ואראה כמה ירדתי. מה שבטוח אני יודעת שחזרתי לקידומת 7 וזה הכי חשוב לי!

אני יודעת שבסופו של דבר, לא משנה מה, אני ארד במשקל ואהיה במשקל תקין, זה יקרה. השנה. עוד מעט. אני יודעת.

ככ כיף לי להוציא עכשיו בגדים משנה שעברה (בגדי חורף) ולגלות שעכשיו הם יושבים עליי בצורה ככ שונה בגלל שרזיתי. פתאום הבגדים רפויים וגדולים (!) במידה או שתיים +-. זה ככ כיף לראות את ההבדל העצום- חולצה שהייתה במידה שלי פתאום הפכה לגדולה ונראית עליי כמו שק ואני לא יכולה ללבוש אותה יותר. חולצות שהיו צמודות לי באיזור הבטן, עכשיו הבד בקושי נוגע בי. זה כיף, ככ כיף. 

היום לא הלכתי לבית הספר גם כי ממש לא התחשק לי וגם כי בלילה כאב לי הראש. זה נשמע אחלה והכל רק ש..(!) גם הTV שלי וגם הממיר של YES התפגרו לי! (אחרי שהם הקפיצו את הפיוז של החשמל ולי את הלב). עד שאני נשארת בבית, ועד שאני רוצה לראות TV פתאום שניהם מתפגרים ולכו תנחשו את הסיבה! אוווח ככ מרפי