אני כבר לא יודעת מה לומר. אמא שלי נכנסה לי היום לחדר, הביאה לי 2 גופיות שקנתה ואמרה לי להפסיק עם הקטעים שאני עושה. "......". היא באה בקטע לוחמני של "אםשר לחשוב, אז אמא שלך השתכרה" משהו בסגנון. היא אמרה לי להפסיק להעציב אותה. ואותי מותר להעציב חופשי- חודשי?! מה הקטע?? להם מותר הכל ואותי בכלל לא צריך לשאול מה עובר עליי, ולהמ אני ככה. שיבושם לשניהם.

אבא שלי, בכלל התחיל איזה קטע היום- אתמול של לדבר איתי בשביל להעיר לי- לזוז לפה, לזוז לשם, לנקות אחרי "......". לאאאא אתה לא מדבר איתי, אבל מעיר לי- כל הכבוד. אבא למופת זה.

אחרי שהיא נכנסה לי לחדר רציתי לבכות, לא יודעת למה. אולי כן יודעת.. אני לא רגילה לקור הזה בין שתינו, לאטימות הזאת, לזרות. זה כואב לי! זה מאוד כואב לי! אבל אין מה לעשות, אני לא אתן שידרכו עליי ויזלזלו בי ויפגעו בי ויחשבו שזה סבבה ומותר.

בכיף הייתי לוקחת את עצמי ביום ראשון לים אבל יש מדוזות+ הגלים גבוהים. איזה כיף! NOT.

חדשות טובות- חזרו לי השיחות לנייד. הגיע הזמן! מה שאני תמיד אומרת- רק צעקות עובדות במשפחה הזאת. הייתי צריכה להביא את עצמי למצב שבו אני היסטרית כמו שבחיים לא הייתי בשביל שמשהו יזוז פה. ועל זה נאמר- מקסים.