אפעם לא תיארתי שהפעם הראושנה שלי תהיה ככה. אני לא חושבת שמישהו מתאר לעצמו ככה את הפעם הראשונה. אבל זה היה ככ כיף. מביך אבל כיף.

כשהפעם הראשונה שלך היא עם גבר שגדול ממך ב12 שנים זה מעט שונה מפעם ראשונה עם מישהו בגילך, ככה לפחות אני חושבת. באיזשהו מקום זה ממש נחמד לעשות את זה עם מישהו מנוסה שלא מתרגש מהחוסר נסיון שלי ויודע מה לעשות ואיך לגרום לי להרגיש טוב (גם הנראה פיזית וגם להרגיש בטוחה בזרועותיו).

אתמול הוא אמר לי שלרוב הבחורות נוח יותר מבחינת נפשית בדוגי ולא כשהן שוכבות על הבטן ובן הזוג מעליהן, לי ההפך, אני אוהבת להרגיש אותו, לדעת שהוא שם, מגונן עליי. זה הכי לא נתפס בעיניי כאקט של שליטה או כוחניות, להיפך.

אני חושבת שבעקבות הכל אני משתנה, מתבגרת. זה מפחיד מצד אחד אבל מצד שני לא. אני לא יודעת מה להרגיש עם זה. אני פשוט מרגישה שבזמן האחרון אני יותר מידי משתנה בגלל דברים שתלויים בי וגם בגלל כאלה שלא. זה לאו דווקא רע להשתנות, אבל זה כן מעט מפחיד. מעניין אם רק אני מרגישה את השינוי הזה או שגם אנשים מבחוץ יבחינו בו... אני לא יודעת אם אני רוצה שיבחינו בו כי זה יתן את האישור הסופי שהשתניתי, אפילו במעט.

אני לא מדברת עם אבא שלי, אין לי סבלנות הרבה פעמים לאמא שלי, אני עובדת, אני שוכבת עם מישהו שגדול ממני ב12 שנים ומתנסה מבחינה מינית איתו. הכל ככ פתאומי וככ מהיר שאני לא עוקבת אחרי כל השינויים. אני עושה דברים שמעולם לא חשבתי שאעשה ואני מרגישה דברים שלא חשבתי שארגיש, זה מפחיד. וזה לא שרע לי, בכלל לא. פשוט טיפה מפחיד לי בגלל הכל.