לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כי עם מזל כמו שלי, מי בכלל צריך שכל?!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

9/2013

יום כיפור מיוחד במינו


 

יום הכיפורהכ מיוחד שהיה לי.

הלכתי לחברה שלי שניסתה לשמור כיפור ולא הלך לה בכלל, והיה לנו מצחיק ביחד והצטלמתי עם הגלאקסי שלה מלא כמו איזו מכורה/ ילדת כאפות. אחרי ז לכנו לסיבוב עם אבא שלה שהתברר כממש חמוד וע כמה שאני בנאדם סגור הצלחתי להשתחרר לידו. ישבנו על איזה סלע ובגלל בר נפלתי ממנו מרות שאבא שלה ניסה לתפוס אותי אבל לא הצליח כי היא דחפה אותי. הדשא היה רטוב מטל ובכלל זו הייתה סיטואציה מצחיקה, אני תמיד מצליחה לעשות דברים שאנשים נורמאיים לא היו עושים.

הכנו בכביש המהיר שהיה כמעט ריק לחלוטין וצחקנו ובאמת היתה תחושה משחררת כזאת, במיוחד כשהיינו מעל הכביש של לוד- גני יער ואני והיא פשוט דפקנו יללה של זאבים ממעלה הגשר וברחנו כמו טיפשות. אני רק מקווה שאחרי שאחזור ללימודים לא יסתכלו עליי מוזר בגלל שאיכשהו מישהו זיהה אותי חחחחח.

הלכנו בדרך קיצור עם קוצים ועשב ושלמזלנו הצלחתי להאיר אותה עם הגלאקסי שלבר אבל כמובן שעוד פעם יצאתי "מיוחדת" וצרחתי כמו מטורפת כשאבא של בר תפס אותי בפתאומיות והבהיל אותי, בכוונה! כמעט נפלתי עליו והוא על הרצפה.

אחרי זה אני ובר אכלנו וסתם דיברנו והשמעתי לה את השיר SHIWA ואת אסאמוריסאן והיא אמרה שהוא מנגן טוב (ברוווווווור!) ושתינו התלהבנו ממנו. זה לא הפריע לה ולא הרגיש לה מוזר שהוא שר ביפנית והיא אמרה שמוזיקה לא צריכה להיות מובנת בשביל להיותה טובה חחח

ניסינו לעשות VINE תגובה למישהו מהשכבה שלי וזה היה ממש מטומטם וכמובן שלא פרסמנו אותו אבל היה בהחלט מצחיק.

בבוקר כשהתעוררנו זו הייתה הפעם הראשונה שניסיתי לאכול חמאת בוטנים (ועוד עם ריבה) וזה היה טעים אבל לא משהו "וואוו" לגמרי, כמו שעושים מזה , אבל בהחלט משהו שלא הייתי מתנגדת לאכול פעם ב...

כמובן שגם בבוקר הצטלמתי ועשיתי לבר פפראצי כמו איזו מכורת גלאקסי טיפוסית (מזל שאין לי גלאקסי!).

אחרי שהגעתי הבייתה, ניסיתי לצייר את שין מהאנימ NANA וזה לא הלך ונתקעתי ולא ידעתי מה לעשות ולא הצליחה לי העין הימנית שלו כי ציירתי את הפרצוף שלו ב3/4 והעין הזאת הייתה העין הלא דומיננטית ופשוט נתקעתי והכרזתי 'ברוגז' עם שין. השיער גם לא יצא לי ממש טוב ובקיצור הציור לא גמור, אני לא יודעת איך להמשיך אותו ואני לא מתכוונת להמשיך אותו כי אני ברוגז איתו, ב-ר-ו-ג-ז!!! כבר הייתי על הגבול של לקמט אותו בעצבים/ לקשקש עליו אבל בגלל שהוא יצא לי דווקא דיי טוב (עד הקטעים שנתקעתי בהם) החלטתי להשאיר אותו אבל אני עדיין ברוגז!

 

אז הצטלמתי, התפדחתי, השמעי לחברה שלי יפנית, צחקנו, אכלתי אוכל טעים ורבתי עם ציור- כל זה ביום כיפור!

אם לא הייתי נוצריה הייתה ממש כופרת.

 

נכתב על ידי , 14/9/2013 18:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסכם?


 

אני רוצה לעשות עם ההורים שלי הסכם, מן הבטחה כזאת שאם ארד לקידומת 6 ואשאר בה 3-4 חודשים ברצף אז אני ואמא נצא לשופינג מטורף בעזריאלי בשבילי. אני רוצה לעשות את זה מ2 סיבות: הראשונה, כדי לדרבן את עצמי לרדת במשקל, ועוד יותר כדי לשמור עליו. השניה, כי אני אפעם לא הייתי בעזריאלי וגם לא בחנויות "מותגים" גם בגלל המחירים וגם בגלל טווח המידות אליו כמעט ולא נכנסתי.

מחר בארוחה אני אעלה את הרעיון ואני מקווה שהם יסכימו כי בסופו של דבר זה אומר שופינג מטורף לכבוד הפיגורה החדשה, ועוד בעזריאלי שבאמת לא הייתי שם בחיים, אפילו לא פעם אחת.

אני מאוד נחושה להמשיך לאכול נכון ולעשות ספורט ולרדת במשקל גם בלי קשר לרעיון של ההסכם הזה, אבל זה מה שיתן לי עוד פוש וידרבן אותי עוד

נכתב על ידי , 3/9/2013 21:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שקילה שניה O_O


 

עברו חודשיים מאז שעשיתי שינוי של 180 מעלות והחלטתי שזהו, אני עוברת לחיות בריא- מעכשיו ולתמיד.

מה אני אגיד? זה פאקינג השתלם!

אחרי בית הספר עברתי עם חברה בבית המרקחת בשביל להשקל. היא חכתה לי בחוץ ואני עליתי על המשקל עם חששות, בבת אחת החששות נעלמו ותחושת פליאה אדירה מלאה אותי. "אוווווומייגאאאאאד!!" רציתי לצרוח אבל רק יצאתי משם בריצה והתחלתי לקפוץ, למחוא כפיים בהתרגשות ולנופף בידיים לכל הכיוונים לאור יום, במקום יחסית הומה אדם. חברה שלי צרחה עליי "כמה?!" ואני רק המשכתי לקפוץ ולצרוח כמו חזרזיר מבוהל (אין לי דרך אחרת לתאר את ה-"אייייייייי" שעשיתי XD). היא קראה לי פוסטמה ועוד פעם שאלה אותי "כמה" ורק אז הצלחתי להגיד את זה, עדיין לא מאמינה- "78.8" 78.5 בלי נעלי ספורט. 78 ק"ג. קידומת 7!

הייתי בעננים! לא האמתי שאצליח לרדת עוד 7 קילו שלמים, לא ציפיתי לזה בכלל. לא ציפיתי בכלל להיות בקידומת 7 החודש, בכלל לא.

אני לא מאמינה שהורדת בחודשיים 14.5 קילו ועוד יותר לא מאמינה שפעם סחבתי את המשקל הזה עליי. 15 קילו כמעט, זה מלאאאא! איך יכולתי לסחוב את זה ולא להרגיש בזה?? אני עדיין בשוק.

קידומת 7. כמה זמן לא שקלתי ככה, זה ככ מפחיד! ההבדל הקטן בין 9.90 ל-10? זה בדיוק זה. זה ההבדל בין לשקול 80 לבין 78.5, ההבדל של הקידומת.

אני יכולה לומר סופסוף שהקימות אנושית! יחסית לבחורה סופסוף הקידומת שלי נורמאלית. לא עוד קידומת 9 שקרובה רק טיפה מ100 עגול, לא עוד קידומת 8 שמנה, קידומת 7, פאקינג קידומת 7!

כבר עשיתי יותר מחצי דרך, ורק בחודשיים. זה לא נקלט, לא נתפס! היעד הראשון שלי הוא 70 עגול, ואני כבר בקידומת 7- פאקינג וואו!

היעד השני שלי? לא מוגדר. אני רוצה לראות איך אראה עם 70 קילו עליי ומשם להחליט. אולי להפסיק, אוליי להתקרב ל60. פחות מ60 אני לא מתכוונת לשקול, זה בטוח!

לא להאמין, בחודשיים עברתי חצי מהדרך! 

אני מניחה שעד השנה האזרחית החדשה אהיה כוסית? יש לי 4 שקילות עד אז, אז בהצלחה לי!

נכתב על ידי , 1/9/2013 21:31  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 27




5,790
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMe and nothing more אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Me and nothing more ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)