״אני אוהב אותך..״ לחש
״מה?״ שאלתי מאחר שלא שמעתי מה שאמר
״אני אוהב אותך!״ צעק
״אני באמת לא יודעת מה להגיד לך..״ הצטערתי
״את לא צריכה להגיד כלום. רק לזרום״ אמר ונישק אותי
דחפתי אותו לאחור.
״אתה עושה טעות אחר טעות! אתה לא מבין שאני מנסה לשכוח אותך?! אתה לא מבין שיש לי חבר?! ולך יש חברה?!״ גערתי בו
״לא אכפת לי! אני לא יכול לתאר כמה אני אוהב אותך! בבקשה תיהיי איתי! אני מבטיח לא לאכזב אותך שוב!״ אמר ללא הפסקה
״אני לא יודעת מה לעשות..״ נשמעתי מבולבלת
״קחי את הזמן ותודיעי לי״ השיב, נשק לי בלחי והלך.
שוב הייתי תקועה בסיבוך רגשות הזה ולא ידעתי מה לעשות.
במצב כזה הלכתי לנועה.
אולי מוזר לכם שלא הלכתי אליה עד עכשיו, אך הקשר שלנו קצת נשחק, אנחנו כן חברות טובות אבל משהו כל מה שהיה בזמן האחרון, כל הסיבוכים והכל גרם לי להתרחק ממנה. והצטערתי על כך.
ניגשתי אליה ואמרתי :
״נועה? אנחנו צריכות לדבר״
״כן, גם אני צריכה לדבר אותך״ אמרה
הלכנו הצידה.
״יש לי חבר, זה אופק מאירי מכיתה י׳״ אמרה בחיוך
״באמת?! אני כל כך שמחה בשבילך! איך? מתי? תספרי!!״ התרגשתי
״אתמול הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ואמרתי לו שגם אני אוהבת אותו.. ואז הוא אמר שהוא אוהב אותי, אבל לא כידידה. שהוא רוצה שניהייה חברים. ועכשיו אנחנו מנסים״ חייכה
באמת ששמחתי בשבילה וישר קפצתי עליה וצעקנו שתינו
״איזה חמוד הוא!״ התלהבתי
״כן. הכי שבעולם! מה את רצית לספר לי?״ שאלה
סיפרתי לה את כל מה שקרה לי בימים האחרונים..
"ואו, עברת הרבה ולא באת אפילו לספר לי?!" התפלאה
"אני מצטערת, מה את ממליצה לי לעשות" שאלתי
"תראי, ניסית עם רועי ולא הלך ונפגעת יותר ממה שחשבת שהיית מסוגלת להיפגע.." אמרה
"נכון" אמרתי בצער
"אז ניראה לי שעכשיו הגיע הזמן שתנסי קצת עם שי ואז תחליטי מה טוב בשבילך.." השיבה בחיוך רחב
"ואם אני אבחר ברועי והוא לא יחכה לי?" שאלתי
"אז הוא לא אוהב אותך באמת" אמרה בעדינות וחיבקה אותי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
