היו היה יער ירוק ויפה כולו היה מלא בעצים ירוקים ופרחיהם היו בשלל צבעים באחד הימים הגיעו עצי האהבה ופרחיהם הקטנים ליער הירוק והיפה התפלאו וחיו ביער החדש שהיה שונה מהיער האפל ששרתה בו מלחמת עצים ולכן פרחי האהבה ברחו ליער הקסום. באחד הימים לאחר הישרדותם הקשה של עצי האהבה ביער החדש נולד להם פרח חדש הפרח גדל וגדל ורק רצה תשומת לב מעצי האהבה שהביאו אותו לעולם אך עצי האהבה היו עסוקים כל שרוד ולהביא כסף הביתה אז הפרח היה הולך לגן הפרחים בכל בוקר ובשעות הצהריים כשכול הפרחים חבקו את עצי האהבה שבאו לקחת אותם הפרח נשאר בגן לבדו עד שהלך לבד לחפש מקום אש הפרח היה הולך לים בכדיי להרגיע וכשהיה רעב היה הולך לשכנה שהייתה עץ זקן אבל עדיין כל כך יפה ומלא אהבה ״ בואי נתקשר לאמא נשאל אותה היכן היא״ אמא לא עונה הפרח יצא מהשכנה והלך לביתו אין אף עץ בבית והפרח נשאר לבדו ליד הבית אין לו מפתח הוא רעב כל כך בבניין ביתו הוא תמיד פרחים חוזרים הביתה מבית הספר מגן הפרחים ורק הוא לבדו ורעב והנה הגיע ערב אבא עץ האהבה הגיע והפרח נכנס הביתה והלך לישון לילה טוב פרח מחר תקום למציאות חדשה.
הפרח הזה הוא אני היום אני כבר עציץ וגם היום אני מחפש אהבה יש לי עציץ אהבה אך הוא לא מעניק לי אף אהבה אני לא עציץ אהבה מספיק טוב בשבילו
הפרח הזה עצוב ובודד הולך ברחובות ומחפש תקווה וחיים חדשים.
הפרח הזה הוא אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
