לפעמים אני רוצה למות לא רק בגלל שרע לי.. אולי בגלל שזה נראה לי.. נעים.

מחר.. אפרד מכולם.

שהיו איתי במשך שלושת החודשים האלה ולמדתי להתחבר לכל אחד ואחת מהם

הסיבה היחידה שבאמת התחלתי לעבוד בעבודה הזו היא מפני שהייתי זקוקה לכסף לרשיון

למעשה עד היום אני זקוקה לכסף הזה אבל בכל מקרה..

בורא עולם אפשר לי לעבוד ולשלם את שעורי הנהיגה האלה

אני מאושרת כל כך שבאמת נכנסתי לעבוד שם

למדתי כל כך הרבה על עצמי הבנתי גם כמה אני יכולה ומי אני בעצם כמו תמיד מגלה על עצמי דברים חדשים.

מחר אני אפרד מכולם וגם מהמנהל שלי שעשה למעני המון

רק עוד שבוע ואני מתגייסת.

מקווה שלאחר שאסגור את הדלת הזו אסגור גם דלתות אחרות כמו רשיון ואתחיל צבא.

לרגע זה נראה לי ממש מוזר

כמה שהחיים שלי משתנים מיום ליום

מצאתי את אהוב ליבי ואיתו אני אחיה לתמיד

כרגע אני מחכה לו בביתי שיחזור מהעבודה

בכדיי שאוכל לשמוע אותו מוסר לי לילה טוב ואומר כמה שהוא אוהב אותי.

האומנם לא כל דבר הצליח לי בזמן האחרון ודיי קשה לי עם הכל

אני מתמודדת יום יום שעה שעה ולא קל לי.

אבל עדיין יש מי שמקשיב לי, ומי שנמצא איתי.

לשבת ולחכות עם כל העייפות שהצטברה במשך היום הזה לאהוב ליבי.

כשאני חושבת על הכל אני מבינה כמה  שזה מצחיק שעד עכשיו אני לא הצלחתי לעשות רשיון,

שעד שאני מתגייסת לצהל אני הופכת להיות פאקינג פקידה מזדיינת במקום לוחמת.

קטע לא?!

אני כעוסה על הכל.

ואני עייפה.. נורא עייפה.

בא ותעניק לי כתף לבכות עליה, אני לא צריכה מעבר לזה.