מנקודת המבט הזאת
את בצד השקט של החדר
עומד שם שפוף ופגוע מעצמי
ואת מלמלת שבסוף יהיה בסדר
את אולי לא יודעת
אבל אני לא מפסיק להביט בך
את אולי לא שומעת
שבלילות אני צועק
איך אני רוצה לחזור וליפול
לתוך החיבוק שלך
יש כל כך הרבה ימים
וכל כך הרבה לילות בשבוע
ואני בתמימותי משחק באגו מטופש
מנסה להישאר רגוע
את יודעת, שבסוף אני שלך
גם באש וגם במים
אסלול כביש ללב שלך
בטיול בגינה המלאה בפרחים
ששתלנו ביחד
דרך השביל של אהבה חסרת פחד
ובחוף בשבת
שנשכבנו על החול
כשהשמש ירדה אל הכחול הגדול
הסתכלתי עלייך ואמרתי בקול
אני אוהב אותך, וזה הכול
אני רוצה לחזור ולהתחיל מהתחלה
לא את הכול, רק מאותה שבת ארורה
הייתי צריך לשמור על הפה
לעצור לפני שאני מאבד אותך
ואיך אני בכלל לא רואה
אז אני חוזר אם רק תרשי לי
כלום לא ייגמר
דברי אליי עכשיו חזק
בדלת שלך אני שומר, אם רק תתני לי
כלום לא ייגמר
שיננתי קצת חוקי משחק.
Love, Sean.