הייתי רוצה לפזר חול על ריצפת חדר האמבטיה עד שיכסה את כל הבלטות ויערם בגבעות קטנות פה ושם, מבלי לחשוב על הבלאגן שזה יעשה ועל כך שמישהו יצטרך לנקות את זה מתישהו, וכשאני כותבת "מישהו" כמובן שהכוונה אלי. האמת היא שחול לא מפחיד אותי במיוחד, אחרי כמה שנים טובות של מגורים בקרבה לחוף כבר התרגלתי לגרוף דיונות קטנות מתוך החדרים, ככה שחול ונקיונות לא מפחידים אותי במיוחד.

הייתי רוצה למצוא כמה בקבוקי זכוכית ירוקים וריקים, לשים בתוכם נרות לבנים ולשקעם בחול ואז למלא את האמבטיה במים חמים, להמס בהם תערובת של מלחים ארומטיים, לפתוח את החלונות כדי שהבריזה הקרירה תיצור ניגוד מושלם עם חום המים ולשקוע בתוך האמבט.

הייתי רוצה להנות מחום המים, מהרוח הקרירה שתתגנב מבעד לחלון הפתוח, מהחול, מאור הנרות, ממליחות המים ומהחופש שבניקוי המחשבה ורגיעת הגוף.

הייתי רוצה, אבל כנראה שכל זה ישאר בגדר הרצון בלבד. קודם כל העובדה שזה כמה חודשים שאני גרה בבים נטול אמבטיה וצריכה להסתפק במקלחת קטנה עם ניקוז בעייתי די הורסת את כל התוכניות. אבל גם אם הייתה לי אמבטיה של ממש אני בספק אם הייתי מרשה לעצמי לשתכשך בה, אחרי הכל צריך לחסוך כי גם ככה אין כאן בארץ הרבה מהצצרך הנוזלי הנדיר הזה וגם העלות שלו די מפחידה.

ובכל זאת יש לי את הפנטזיה הקטנה הזו שכוללת אמבט וחול ומים מלוחים ואור נרות ויותר מכל רוגע, ולפנטז מותר, מה גם שזו חוויה חינמית לגמרי.

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט נשמעה הצפירה שהתמזגה בצורה הרמונית למדי עם התזכורת שלי שמצפצפת בכל יום ומזכירה לי לקחת גלולות, המנגינה שהתקבלה הייתה דבר מוזר למדי.

הרדוף לבן