הנה אני חוזרת לכתוב פוסטים ברוח הנושא החם, בעיקר כי הנושא הנוכחי כל כך קליל ואופטימי, וברוח אותו נושא הנה הן עשרת הסיבות שלי בגללן אני אוהבת את העונה הקיצית:
- החום שסופגים מי הים והרוגע החופשי והטוטאלי כמעט שהם מעניקים לנפש
בזמן שהם עוטפים את הגוף.
- השיזוף הזהוב שצובע את העור וגורם לו לזהור ולנצנץ.
- טעם המלח שנשאר על השפתיים אחרי יום בים והתחושה שהגלים עוד נושאים
אותך על גבם למרות שטכנית אתה כבר מזמן על היבשה.
- אבטיחים מתוקים ועסיסיים ורצוי גם קפואים.
- גלידה, פרוזן יוגורט וסורבה שאפשר לזלול עם פחות חששות להתקררות.
- ימים ארוכים יותר.
- שמי לילה שנראים גדולים יותר עם כוכבים שנראים קרובים יותר.
- החופש ללבוש פחות בגדים או לפחות בגדים שמכסים פחות.
- גשמי הקיץ החמים והנדירים שצצו פתאום בקיץ הזה (אפילו אתמול מעט לפני השקיעה ריחף מעלי
ענן כהה שהבטיח כמה טיפות הגונות של גשם, אומנם לא קיים הפעם אבל בואו לא נתעמק בפרטים שוליים
).
- החום, למרות שבאוגוסט הוא כבר מתחיל להציק וגורם להתגעגע לחורף הקריר יותר.


תהיה:
בבלוג הקודם שלי, שהחזיק מעמד פרק זמן מכובד יותר, הקדשתי פוסט שלם לשאלות ותשובות. נתתי את החופש לכל מי שרוצה לשאול כל דבר שהוא כמעט, כמובן בגבולות הטאקט וההיגיוני, ועניתי על השאלות האלה.
אני תוהה אם זה יצליח עכשיו ואם למישהו יהיו שאלות מעניינות לשאול אותי...