ההתקפים הקשים, מהם חשבתי שכבר נפטרתי, חזרו במלוא העוצמה וגרמו לכל פעולה יומיומית הכוללת את סביבת הראש להתלוות בכאבי תופת. אז לפהק כואב, לשתות כואב, לאכול כואב, לדבר כואב, לחייך כואב ואפילו להניח את הראש על כרית פוך רכה כואב ביותר וכל אלה הן רק תוספות לכאב המתמיד שמלווה כל התקף והתקף. והנה אני כבר תכננתי לעבוד לפחות בחודשיים פלוס האלה שנשארו לי עד תחילת הסמסטר, אבל עכשיו... גם התוכנית הזאת התנדפה לה וכנראה שצורת הקיום המרוששת שלי תמשך עוד זמן מה.

אבל מספיק עם התלונות, בעיקר כעת אחרי שהוצאתי חלק ניכר מהן החוצה, ורצוי לעבור למשהו אחר וטוב יותר. ותחת קטגוריית ה"טוב יותר" אני רוצה לכלול עוד שאלה המופנת אל הקהל הרחב:

מה אתם אוכלים בבוקר?

יש לכם תפריט קבוע לארוחה הזאת של היום או שאתם בוחרים למקם על הצלחת את הדבר הראשון שקרץ אליכם כשפתחתם את המקרר? אולי זה רק מעדן או חטיף ולא ארוחה שלמה ואולי אתם מסוג האנשים שבכלל לא אוכלים בבוקרים?

אני אישית משתייכת לסוג האחרון, אלה שלא אוכלים בבקרים. אז אולי זו הארוחה החשובה ביותר ביום שאמורה להטעין את הגוף שלי באנרגיה, אבל אני פשוט לא מסוגלת לאכול ישר אחרי שאני מתעוררת, האמת שאני לא מסוגלת לאכול במשך שעתיים-שלוש מרגע ההשקמה. הרבה פעמים השעתיים-שלוש האלה נגררות עד שעות הצהריים, לפעמים אני דווקא בוחרת לאכול משהו לאט ובזהירות ולמרות שזה הדבר האחרון שמתחשק לי לעשות. בדרך כלל אפילו לא מדובר בארוחה של ממש, אלא בנישנוש: חצי בייגלה, חטיף אנרג'י או בורקס קטן שנשטפים על ידי קפה או אייס-טי או מים קרים. בזמן האחרון הבורקס/בייגלה/אנרג'י הוחלפו בפרי או מעדן, כי עם יכולות התזוזה הנוכחיות שלי אני לא יכולה להרשות לעצמי לתפוח אפילו יותר ממה שכבר תפחתי לאחרונה. האמת שגם הקפה הוחלף בשוקו בעיקר כי קפה עלול להגדיל את עוצמת כאבי הראש ואני לא רוצה להסתכן בעניין הזה.

דרך אגב, הייתה תקופה אחת ויחידה בחיים שלי במהלכה אכלתי ארוחת בוקר מסודרת לכל דבר והיא נמשכה כחצי שנה, לאורכה של הדיאטה הגדולה שלי. אז הייתי אוכלת מסודר, ארוחה שלמה בעלת מספר מרכיבים, חלבונים, וויטמינים, הכל כמו שצריך. עד היום אין לי מושג איך הצלחתי להתמיד בעניין.