בקרוב אני אתחיל לפטפט לי ביפנית, כמובן בתנאי שאני לא אגלה בי צד טמבלי נסתר שימנע ממני ללמוד/לזכור דברים כמו בן אדם. יפנית... מי היה חושב, אחרי הכל מה לי וליפן? אבל הנה בחרתי לעשות תואר דו-חוגי באוניברסיטת חיפה, נרשמתי, התקבלתי ואחד מצמד החוגים שלי הוא לימודי אסיה (השני סוציאולוגיה ואנתרופולוגיה, במידה וזה מסקרן מישהו).

האמת שאני די מפוחדת, אחרי הכל לימודים מהסוג דורשים זיכרון טוב וקליטה מהירה ואני חוששת ששני אלה נפגעו ולא מעט בגלל המחלה והכדורים (בעיקר הקודמים). אז למה בכלל נרשמתי למשהו כזה? אין לי תשובה. התלהבות של רגע? עודף ביטחון עצמי? לא יודעת, באמת לא יודעת. מוזר לי ומעט מפחיד לי וכולי פקעת מהלכת של חששות ועצבים.

בכל מקרה, אם מישהו מתחיל ללמוד באוניברסיטת חיפה השנה ונתקל בפוסט הזה, מוזמנים ליצור קשר.

נראה לי שיהיה יותר נחמד להתחיל ללמוד תוך הידיעה שיש סיכוי לראות פרצוף מוכר במקום הזה.

:)