כרוני או לא כרוני, כואב או סתם לא נעים, מורגש מאוד או כמעט ולא מורגש כלל, נפשי בעיקרו או פיזי נטו, יהיה הדבר אשר יהיה - לכל אחד יש משהו, לרוב אפילו מספר משהו-ים.

המשהו האישי שלי כידוע, בכל מקרה לקוראים הקבועים, היא TN "יקירתי".

"מחלת ההתאבדות" בשמה הבומבסטי. שם ספק מוגזם וספק לא כל כך.

דבר לא נעים בעליל שגורם לי לפקעת שלמה של בעיות, אבל מה כבר אפשר לעשות.

ככה זה. אחרי הכל, לכל אחד יש משהו.

ומה ה"משהו" שלכם?

כמה שהראש שלי מבולגן כרגע...

כמה שאני רוצה להתחפר מתחת לפוך ולישון.

פשוט לישון.