שוב ברוחו של הנושא החם...

אפשר להתקיים גם ללא הדברים הקטנים האלה, באמת שאפשר. אבל כשהם שם, או ליתר דיוק כאן - מול אף הפינוקיו שלי, זה מאוד נחמד. ברמות של נחמד+ אפילו. אלה הם הדברים הקטנים שאני אוהבת, האהבות הקטנות והפשוטות שלי (לא כולן כמובן, אלא החלק שעולה כרגע בזיכרון/דמיון/מחשבה).

• ריח של קפה חזק ומהביל.
• קריאה בכל רם, בעיקר דיאלוגים.
• טיפטוף של גשם על גג פח.
• מראה, ריח והתחושה הכללית של הים על כל צורותיו. כמה חבל שאני כבר לא גרה במרחק הליכה קצרה מהחוף. אוף.
• שיא השפעתם של הכדורים הנוכחיים שלי שמגיעה כשעתיים לאחר הנטילה. ככל שההתקפים שלי חזקים יותר ו/או תחופים יותר, כך ההשפעה משמעותית יותר ואפילו כיפית יותר. אמן לכימיקלים שעוזרים לדפוק קצת את הראש, לשם שינוי בצורה נעימה.
• התאמה של תלבושת שלמה שיושבת עלי טוב וגורמת לי לבלוט טיפטיפה מתוך כלל העדר.
• רכישה של ספר חדש.
• הרגעים הקטנים האלה בהם המוזה כאן, איתי, והידיים שלי זוהרות בכל צבעי הקשת ועל הדף או הקרטון שמולי ישנן צורות וצבעים ועולם קטן שיצרתי בעצמי.
• שינוי התסרוקת, למרות העצבים שתמיד נלווים לכך.
• תחושה של רגליים יחפות על הרצפה/חול/דשא.
• מקלחת חמה-חמה וארוכה (עד כמה שניתן בהתחשב במצב המים בארץ).
• החופש לצעוק בקולי קולות מבלי שאיש ישפוט, או לפחות מבלי שיהיה לי אכפת מהשיפוט הזה.

אלה האהבות הקטנות שלי, לא כולן, אך חלקן.

אני גם מאוד אוהבת שינויים בתחומים מסוימים, חוסר קביעות: בשיער, סגנון לבוש, העדפות קריאה, אובססיות זמניות, טעם מוזיקלי, עיצוב הבית (לאחרונה לצערי - עיצוב החדר), תחביבים, תחומי עניין. אולי זה ישמע קצת יותר מדי "פלצני", אבל אני אוהבת להמציא את עצמי מחדש בתקופות. זה הקינק הקטן והאישי שלי.